|
|
עמוד:37
פוליטיים רבים משלמים לפעילים לכתוב ערכים שלא על פי האמת המדעית אלא על פי עמדת הארגון . דוגמאות לכך הם הסכסוך הישראלי - ערבי , הסכסוך בקשמיר או הסכסוך בין ארמניה לאזרבייג'ן בעקבות המאבק על חבל נגורנו - קרבאך . ערכים העוסקים בנושאים שבמחלוקת פוליטית מטופלים באופן מגמתי בשיטתיות על ידי בעלי עניין , לעתים בגיבוי מדינתי . יש להניח שוויקיפדיה היא גם זירה לפעילות גופי מודיעין שונים העוסקים במניפולציות של מידע למטרות השפעה והונאה . ויקיפדיה משמשת בין היתר מרחב לקידום תדמיות ויחסי ציבור . חברות יחסי ציבור מקדמות באמצעותה אינטרסים של גורמים עסקיים פוליטיים ואחרים . ניהול תדמית ברשת הוא שירות שמציעות חברות יח"צנות . שירות זה כולל לעתים “ כתיבה ועריכת אתרים בוויקיפדיה . " קידום תדמיות של אישים פוליטיים באמצעות עריכת אתרים בוויקיפדיה מוכר בעולם . חשיפה עיתונאית בבריטניה העלתה עשרות מקרים שבהם שונו קורות חיים של חברי פרלמנט בריטי והוסרו מתוכם פרטים מביכים שהיה בהם כדי להעיב על המוניטין הציבורי שלהם . השינויים נעשו על ידי עוזרים המועסקים על ידי חברי הפרלמנט או אנשים המקורבים להם . בפרטים שהוסרו בעריכה כאלה המתייחסים לטובות הנאה שהואשמו בקבלתן בעבר או להתנהלות אישית שיש בה פגם ציבורי . בחלק מהמקרים אף הודו חברי פרלמנט באחריות לעריכה המגמתית שנעשתה במידע עליהם . עריכה מגמתית דומה של ערכים בוויקיפדיה לשיפור תדמית פוליטית נחשפה גם בארה"ב . אחד המקרים קשור במערכת הבחירות לנשיאות ב . 2008 - לקראת בחירתה של שרה פיילין כמועמדת לסגנות הנשיא לצדו של המועמד הרפובליקני לנשיאות ג'ון מקיין , ובמטרה לשפר את הדימוי הציבורי של פיילין שהייתה אז מושלת אלסקה ובלתי מוכרת יחסית בציבור , עודכן הערך שלה בוויקיפדיה כ 70 - פעם ביום אחד , היום שלפני ההכרזה הבלתי צפויה על מועמדותה ( בשבועות שלפני כן עודכן הערך בממוצע לא יותר מאשר כחמש פעמים ביום . ( אופנה מסוכנת שלילת השימוש בוויקיפדיה ככלי לגיטימי בגופי מחקר אקדמיים מובילים רווחת בחו"ל , במיוחד בארה"ב . על פי מחקרים שבחנו את ויקיפדיה במה שנחשב האתגר החשוב של מאגר ידע , בתחומים השנויים במחלוקת , היא נמצאה בבדיקה לאורך זמן בלתי אמינה . המדריך לשימוש במקורות אלקטרוניים של אוניברסיטת הארוורד מדגיש את הסכנה שבשימוש במקורות אלקטרוניים לגבי אמינות וסמכות הידע בהם ואת החשיבות המיוחדת בזיהוי המקור למידע . המדריך מציין במיוחד את הבעייתיות של השימוש בוויקיפדיה אשר על פי טענתה שלה המשתמשים בה עלולים לקרוא מידע שאיננו בתוקף או אף מידע שהושחת או הוחלף על ידי מי שאינו מצוי בתחומים הרלוונטיים או שהנו בעל אינטרס . גם אם מידע יכול להיות נכון לעתים , “ יש סיכון גדול מאוד בשימוש בה . " הגישה הביקורתית לוויקיפדיה עדיין בחיתוליה בישראל . האופנה של השימוש בוויקיפדיה אינה מלווה בדרך כלל בגישה ביקורתית , שהיא חיונית להבטחת גישה מאוזנת יותר בין החידוש שבוויקיפדיה למגבלותיה כמקור אמין לידע . השימוש בוויקיפדיה מנוגד ניגוד גמור לעקרונות היסוד של עבודת המודיעין . שלילת הלגיטימציה של השימוש בוויקיפדיה היא הגישה המתחייבת במיוחד בקהילת המודיעין . נדרשת בתחום זה מדיניות ברורה ופעולה נחושה , כולל בשדרת הפיקוד הבכיר ובתחומי ההדרכה והחינוך המקצועי בקהילת המודיעין ובצה"ל . רשימת המקורות מופיעה באתר המל"מ , בגרסה האינטרנטית של הגיליון בעמ' 50 זהות המקור היא תנאי ראשוני וחשוב לבניית מאגר ידיעות . ללא זהות המקור לא ניתן להתייחס לאמינות המידע . מקור למידע שאין לו הכישורים / הידע המתאימים כדי לספק את המידע , אמינותו של המידע שהתקבל ממנו פגומה , ונדרשות פעולות נוספות לביסוסו קודם שאפשר יהיה להסתמך עליו השימוש בוויקיפדיה התרחב גם לתלמידים , לסטודנטים ולחוקרים באקדמיה
|
|