|
|
עמוד:4
אמנון , איש אמון עז רוח , תכליתי , מתוחכם , אנושי - כזה היה אמנון ליפקין שחק , שידע ליצור אמון אצל שומעיו , לנווט מפגשים טעונים לכלל מסקנות אופרטיביות ולפתור משברים . יו"ר המל"מ נפרד מהרמטכ"ל ה , 15 - שהלך לעולמו לפני כחצי שנה צבי שטאובר | יושב ראש המל"מ , שירת באמ"ן תחת פיקודו של אמנון ליפקין שחק עוד בימי חייו זכה אמנון ליפקין שחק להערכה רבה , יוצאת דופן . עוז רוחו , יכולותיו המקצועיות ואישיותו הביאו אותו לפסגות השירות הצבאי והציבורי . הוא היה כתובת לאנשים רבים שחיפשו עצה שקולה מאיש חכם ובעל ניסיון . היה בו שילוב נדיר של איש מכוון - משימה , תכליתי , בעל כושר החלטה , יחד עם אדם היודע נפש אנוש , איש שיחה מעניין וקשוב . זכיתי להכירו שנים ארוכות . לא היה שני לאמנון שחק ביכולתו ליצור אמון ולהקסים - ממש כך - אנשים שנפגשו עמו . בפגישות עם גורמי חוץ היה נדמה שהוא מצליח בנונשלנטיות להתחבר ו"לגייר" את האיש שיושב מולו . הייתי איתו במפגש הרמטכ"לים השני עם הרמטכ"ל הסורי שיהאבי ב 1995 - בוושינגטון . המפגש הראשון עם שיהאבי הוגדר כפחות ממוצלח , והרבה מתח התפתח לקראת המפגש השני . התנהגות המשלחת הסורית הייתה נוקשה והמשמעת בולטת - אף אחד לא העז להרטיב את שפתיו לפני ששיהאבי עשה זאת . את האווירה הזאת שינה דרמטית אמנון . בנינוחות , בחן ובהומור האופייניים לו הוא שבר את הקרח ויצר אווירה חיובית . על כך העיד גם שיהאבי עצמו , שהיה עסוק במהלך רוב הפגישה בלהוכיח לנו כמה הסורים יודעים על צה"ל . לרוע המזל , התברר שאין די באווירה חיובית : הסורים סירבו לאכול עמנו ארוחת צהריים והחליטו לחזור הביתה . כמעט שנתיים לפני כן , כסגן רמטכ"ל , אמנון היה ראש המשלחת הישראלית לשיחות עם הפלסטינים על הסדר עזה - יריחו . קשה לי לתאר מפגש יותר טעון מאשר המפגש הראשון עם הפלסטינים . היה צריך להתרגל להלך מחשבה חדש ושונה . היו הרבה נעלמים , למשל מה נעשה אם ליד שולחן הדיונים יתיישב פלסטיני עם “ דם על הידיים . " כל מי שהיה שם לא היה יכול שלא להתרשם מתחכומו ומחוכמתו הרבה של אמנון בניווט המפגשים ומהיכולת הדיפלומטית הטבעית שהפגין בשטח זר לו . במפגשים אלו ובשיחות החשאיות שהתנהלו בקהיר סייעו תכונות אלו להתגבר על משברים חדשות לבקרים . לא להתבלבל - בדיונים היה תמיד יעיל , תכליתי ומתמקד בעיקר ובמשמעויות האופרטיביות הנגזרות מתמונת המודיעין . הוא נהג במין ריטואל שחזר על עצמו : לרוב היה קורא חומר , מסתכל כמעט בחוסר עניין על הדיון ועל המתדיינים , במיוחד אלו שאת דעתם לא העריך . אבל ברגע מסוים , לא מוקדם מדי ולא מאוחר מדי , היה מרים את ראשו ותורם כמה משפטים ששינו לחלוטין את מהלך הדיון ואת מסקנותיו . חוקרים רבים מנסים להבין איך דיון מתפתח כפי שהוא מתפתח . אמנון שחק לא עסק בתיאוריה , אבל הוא היה מצויד בשכל ישר ובאינטליגנציה רגשית גבוהה ביותר , שבעזרתם תמיד היה לא היה שני לאמנון ביכולתו ליצור אמון ולהקסים - ממש כך - אנשים שנפגשו עמו . בפגישות עם גורמי חוץ היה נדמה שהוא מצליח בנונשלנטיות להתחבר ו"לגייר" את האיש שיושב מולו רב - אלוף אמנון ליפקין שחק בימיו כרמטכ"ל
|
|