|
|
עמוד:8
הריב"ש , ' כאחד הערכים הדתיים רוחניים הנעלים ביותר , הרי דיינו בעיון קל בדבריהם של ראשי החסידות , ובכלל זה בקונטרס 'צוואת הריב"ש' עצמו , כדי לחוש את זרותו המוחלטת של רעיון ההשתוות בעולמם של צדיקיה וחכמיה . הוסף על כך את לשונם הגוזמאית של דרשנים , צדיקים וחסידים , ובמיוחד התפרחות הלשוניות ההיפרבוליות מסביב לרעיונות שמקורם בספרות הקבלה והמיסטיקה ( שתי אלו אינן היינו הך , ( כמו אין , התפשטות הגשמיות , ביטול ממציאות , דבקות . הוסף על כך את דרכם של רבים מסופרי החסידות לזלזל בחובתם להביא דברים בשם אומרם . והרי , למשל , הדרשן הגדול ר' אפרים מלונצ'יץ , ( 1619-1555 ) שלבו דאב על תופעה מצויה אצל דרשן זה או אחר 'שאינו אומר דבר בשם אומרו ומתעטף בטלית שאינה שלו וכל דבריו גנובים הם אתו' ( עוללות אפרים , חלק ב , עמוד לא , מאמר ריא . ( ואם בימיו כך , על אחת כמה וכמה בתנועת החסידות , שרבים מראשיה לא העלו את דבריהם על הכתב , ועל דמותם הרוחנית ופועלם של לא מעטים מצדיקיה המפורסמים אנו ניזונים משמועות חסידיות שונות ומשונות ( דוגמה בולטת - הדברים המיוחסים לר' ישראל מרוז'ין . ( ואמנם , סופרי החסידות לא זו בלבד שהיו מודעים היטב כי רבים מדבריהם לוקים באמירת דברים שלא בשם אומרם , אלא אף מצאו באמירה מעין זו זכות גדולה בבחינת מטרה קדושה המקדשת אמצעים מגונים . בין הראיות הרבות שבידנו אביא , לצורך ההמחשה , טיפה אחת . כוונתי לסופר החסידי דב בער עהרמאן , שבהקדמה לחיבורו 'דברים ערבים' ( מונקאטש תרס"ג-תרס"ה ) טען בין השאר : 'כי למען ליטע תורת ד' בלבות בני אדם אזי הרשות נתונה לרמז הרבה בדברי המקראות ובמאמרי חז"ל ואפילו אם לא כיוון האמת לאמיתה [ ... ] כמו כן בעניני סיפורי המעשיות , אפילו אם מסופר הדבר באיזה נוסחא אחרינא או בשם איזה צדיק אחר אין בזה עון כלל . ' [ ג ] אולם המבקש לעקוב אחרי מהותה של החסידות ולהתבונן בלב לבה הרעיוני והחברתי , לא ימצא תחליף לםפרותה . כל המצוי בה במידה זו או אחרת לא יפקפק בעובדה , כי כתבי ר' יעקב יוסף מפולנאה הם מקור ראשון בזמן ובחשיבות לידיעותינו על ראשית צעדיה של החסידות כתנועה דתית חברתית , בבואה לדיוקניהם הרוחניים של כמה חכמים שעמדו ליד עריסתה של התנועה החדשה , למגמותיהם ולתביעותיהם הרעיוניות והחברתיות , וכן לכמה עניינים שעמדו על סדר יומו של הציבור . זאת ועוד : בכתביו של ר' יעקב יוסף מפולנאה אנו מוצאים העדות הראשונה על התנגדות ממוסדת לחסידות שמחברם חזה מבשרו - גירושו בערב שבת מקהילתו שארוגרוד , שבה כיהן כרבה , בעוון הצטרפותו לחסידות . אף דברי ר' דוב בער המגיד ממזריץ , ' שלא העלם על הכתב במו ידיו , וחטיבות רבות מהם מצויות בידנו בנוסחים שונים בכתבי תלמידיו וכן בכתביהם של כמה מחברים שלא השתייכו לחסידות , הם מקור מהמעלה הראשונה להתבוננות במגמותיה הרעיוניות של החסידות בימי צמיחתה וראשית התפשטותה . ומן העניין להדגיש כאן את חשיבותו של הספר 'נועם אלימלך' לר' אלימלך מליז'נסק להבנת המפנה העקרוני שחל בחסידות בימיו ולאחריהם - זניחת המגמה שמרכז הכובד שבה הוא הדאגה למערכת העליונים , תיקונה או גאולתה של השכינה , ותביעות להחמיר בדקדוקי מצוות ולהסתפק במועט , והעלאת המגמה שעיקרה הדאגה להווייתו הבשר ודמית של האדם , לא רק לצרכיו ההכרחיים לקיומו אלא גם לרווחתו החומרית
|
|