|
|
עמוד:15
בעבודת הרישום , והסתיים עם צביעת החלל בלבן ופינויו לטובת חברות עסקיות . המרחב הפתוח - על יחסיו המורכבים עם ההון - נקלע שוב למלכודת המוכרת הכוללת ניצול הדדי . גם עונת התערוכות הרשמית של תל אביב נפתחה באירוע חוצות . במסגרת זו אצרה מורן שוב תערוכה של ערב אחד , "לונה פארק שאין דומה לו . " מסכי וידיאו , יצירות מתחום הצילום והציור , מיצגים ומכוניות שהפכו לפסלים סביבתיים - כולם הציצו אל הצופה מבין עצי השררות הראשיות בעיר . לצד שילוב אמנות במרחב , הפכו גם אובייקטים עירוניים שונים לעבודות אמנות . הקהל הורכב מצופים שהגיעו לאירוע במיוחד ומעובדי אורח . בניגוד ליי אירוע הנדל"ך , מוקם אירוע זה במרחב הציבורי ומומן מכספי הציבור . אולם דומה כי גם המרחב הפתוח אינו מתפקד עוד כנחלת הכלל ( בין אם הוא שייך לאיש הנדל"ן ובין לרשות המוניציפלית . ( בשני המקרים גם יחד מוכפפת האמנות הן לאיומי הצנזורה והן להתניות אידיאולוגיות וכלכליות . כיצד ניתן להגדיר אם כך את אירועי האמנות הגודשים לאחרונה את המרחב הציבורי הישראלי ? האם זירת הייצוג החדשה עונה להגדרה של שחרור ושל חופש ? דומה כי הניכוס המופעל על הקובייה הלבנה ועל האובייקט האמנות 41 אינו פוסח גם על אירועי האמנות עצמם . אלו גם אלו מוכפפים לתנאי "צור נורמטיביים , המנשלים את הזירה האמנותית מתפקידיה האתיים . הפיכת אירועי אמנות זמניים לירידים מושכי קהל , והניסיון למצוא חן בעיני הצופים אינם תורמים , בלשון המעטה , לחיזוק תפקידיו החברתיים של האובייקט האמנות . שילוב אלמנטים של זיכרון עשוי למנוע את צמצומה של האמנות לדרגה של יצירה אסתטית גרידא . בין אם השילוב נעשה בשם התערוכה / יצירה , ובין אם הוא מכונן על מצע פדגוגי דידקט , 1 הזיכרון ממלא תפקיד מפתח בחילוץ האמנות מתפקידיה הפופוליסטיים . דומה כי מרבית האתרים הפתוחים , שבהם שומרת האמנות על מעמדה כאובייקט של זיכרון , מגולמים באנדרטה . האנדרטה ממלאת פונקציה מפורשת של הנצחה , המתכוננת באמצעות הבנייה נרטיבית של מיתוס . ככזו היא מנוטרלת מיחסים כלכליים מגבילים , חרף כפיפותה המפורשת לנרסיב הלאומי . אולם גם ח" האנדרטאות מוגבלים בזמן ( ראו , למשל , את גורל האנדרטאות והמונומנטים הסובייטיים , שנהרסו לאחר קריסת ברית המועצות . ( רק במקרים בודדים מצליחים אירועי האמנות להפוך את היצירה למונומנט חי , האוצר בחובו זיכרון והרס . כזו היא עבודתו של כריסטיאן בולטנסק , ( Boltanski ) 1 הנפרשת על פני בניין שלם בברלין . העבודה מכילה את כל האלמנטים המרכיבים בית מגורים רגיל , אך בניגוד לאירועי האמנות המקומיים , הבית של בולטנסק אינו מתפקד כאתר תצוגה בלבד , אלא נוכח כ " אוב"קט " אמנות הקיים כשלעצמו . הבית ברחוב גרוסהמבורגר ( Grosshamburgerstrasse ) נהרס בשנת , 1 945 בזמן ההפצצות הכבדות על העיר ברלין . את מקומו החליף החלל הריק - המרחב הפתוח - אתר ההרס עצמו . בשנת , 1990 בזמן ששקד על הקמת אנדרטה לזכר יהודי ברלין והרוגי השואה בכללם , גילה בולטנסק' כי בעבר היו כל דיירי הבית יהודים . כיום הוצבו על קירות הבתים הסמוכים , שהיו מחוברים במקור לבניין הדירות , שלטים הנושאים את שמות האנשים שגרו במבנה , תאריך לידתם וזמן מותם . לבר מקריאת התיגר של בולטנסק , ' מערערת האנדרטה גם על דפוסי ההתייחסות השגורים לסביבה ולאופנים שבהם נצבר הזיכרון באובייקט האמנות . הצהרה אמנותית זו אף מאתגרת יצירות אמנות המוצבות במרחב הפתוח על נכסי נדל"ן יקרים מפז . יצירתו של בולטנסק 1 סוגרת רשימה זו בהארה ובהערה הנוגעת להתנהלות האמנות במרחבים פתוחים . מבניין שנעזב לרגע והפך לאירוע של יום אחד , לחלל של בניין אחד , המנציח בתוכו זיכרונות רבים של אנשים שהפכו בעל כורחם ליצירת האמנות עצמה . ? הערות 1 אריאלה אזולאי , האמנה החברתית של הצילום ( תל אביב : רסלינג , . ( 2007 חשוב לציין כי תצלומים היסטוריים רבים נגנזו או הפכו לאוב"ק 0 ים נוסטלגיים . מהלכים אלו מנתקים את התצלומים מן הפונקציה האתית הטמונה בהם , זאת תוך הפיכתם לגלויות שעניינן מתמצה באסתטי . הטריוויליזציה של ההרס שקולה לפעולה של ניכוס , במסגרתה הופכת המשמעות הפוליסית לדימוי שגרתי שחוק או לסחורה המיועדת ליודעי ח " ן ונסחרת בעותקים ספורים . 2 המרחב הציבורי מעוטר גם ביצירות אמנות המשמשות את עבודת הזיכרון הרשמית . ראו , 7 משל גנים , כיכרות . בתי קברות ושולי דרכים , המשלבים אנדרטאות וייצוגים חזותיים אחרים . 3 בידיעה , שהופיעה לאחרונה בעיתון הארץ ( ים המאיר , ( 16 . 10 . 08 , נכתב כי הדס קידר התבקשה להעביר לבנק לאומי עותק מעבודת הווידיאו ויקי וגליה , המוצגת בתערוכה ועוסקת בבנק . כאמור , הבנק תרם חלק נכבד מן הכסף למימון האירוע . בעבודה מופיעים תצלומים אותנטיים מהפגנה של נפגעי משכנתאות , ובהם נראה גם אב לשבעה מוביל ילדה נכה , כשהוא מנסה להיכנס ללובי של הסניף המרכזי של הבנק , אך נעצר בכוח על ידי המאבטחים . הבנק מכחיש כל קשר לסיפור . 4 יצירות מקומיות רבות הוקדשו לאחרונה להנצחת ההרס , אולם דומה כי גם הן אינן מצליחות להימלט מן הניכוס המופעל על אירועי האמנות העכשוויים . כך . למשל , תיעדו צבי גסטון איצקוביץ ואורית ישי את ההרס והחורבן שנותרו לאחר פינוי ההתנחלויות . התצלומים התמקדו בשאריות של חיים : תלוליות אפר , שברים ופסולת . האובייקטים המצולמים , כמו גם חיתוך הפריים לחלקים , "צר עבודת זיכרון , הנשענת על חסימת מבטו של הצופה . החסימה - בדומה לסרט אדום לבן המשמש לסימון ולהסתדר . של זירות פשע - אינה מאפשרת להטיל על העבודה ביקורת קונקרטית , שכן האתר המצולם נותר עלום . גרועה יותר היא הטריווליזציה שעובר הצילום משעה שהוא נכנס לקוב"ה הלבנה , והופך , עבור האמן . למקור הכנסה . " הם , " 8 אוצרים : ר 1 עי מרדכי ור 1 ית הררי "Hess 8 , " curators : Roy Mordechay & Ravit Harari
|
|