|
|
עמוד:8
מוזיאונים חדשים מוזיאון רוב / 1 לאמנות , נין יורק רבקה רז מוזר לשמוע זמרת נזירים בודהיסטים בדממת שבת בבוקר באחד מרחובות ניו יורק . זמרת הנזירים קידמה את טקס חנוכת מוזיאון רובין לאמנות בלב צלסי , באיזור האמנותי של ניו יורק . המוזיאון החדש מוקדש כולו למסתרי האמנות והתרבות של ההימלאיה . הבניין הגדול בשדרה השביעית ורחוב 17 בניו יורק , שעד לפני שנים אחדות שכנה בו החנות היוקרתית "בארניס , " שינה את פניו ואת תוכו והפך להיות המוזיאון החדש והחדיש ביותר בניו יורק , התשיעי בגודלו בעיר רבת מוזיאונים זו , זהו ללא ספק המוזיאון החדשני ביותר מבחינה טכנולוגית , והוא נבנה במטרה לשמש מרכז בינלאומי להערכה ולשימור האמנות והתרבות של ההימלאיה , בכלל זה הינדואיזם , בודהיזם , בון וגיייניזם . המוזיאון החדש בן שש הקומות מרשים מבחינה אסתטית ומדהים בעושר עבודות האמנות שלו . במרכזו מדרגות שיש לולייניות רחבות העולות אל הקומה השישית והעליונה . הדגש הוא על הפרטים , על מערכת הצבעים - בעיקר על גוונים חמים של אדום - מערכת הנמצאת בהרמוניה עם הצבעים העשירים של המנדלות , הטאנקרות , המגילות התלויות והפסלים מהמאה השנייה ועד המאה התשע עשרה בנוסף מציע המוזיאון למבקריו גלריה אינטראקטיבית , סדנאות חינוכיות , תוכניות פתוחות לציבור וקפטריה עם מטבח מאיזור ההימלאיה . יוזמי הרעיון ותומכיו הם שלי ודונלד רובין , אספנים של אמנות ההימלאיה . הם שקנו את הבניין הגדול של בארניס , " שיפצו אותו מן המסד עד הטפחות ובתוכו שיכנו את האוסף העשיר שלהם שאותו תרמו למוזיאון . מצוידים במדריך אלקטרוני אנחנו עולים במעלית לקומה השישית . מיד אנו נכנסים לעולם שונה לחלוטין , שונה באסתטיקה , בפילוסופיה , במבט על החיים . הוא קורע לנו אשנב לחיים בממד אחר , ומציע הסתכלות שונה על החיים ועל משמעותם . כמה מרענן ! כמה קסום , צבעוני ומפתה ! אך תהיה זו אשליה לומר שאפילו בסיוע המדריך האלקטרוני , זכוכיות המגדלת הנמצאות בכל קומה והטקסט המלווה בנאמנות את העבודות , הצלחנו לפענח את מסתרי העבודות . הייתי שמחה אילו הטקסים היו עשירים ומפורטים יותר ויכולים היו להאיר ולהבהיר את משמעות הצבעים , הצורות , העיטורים , הטכניקה והשפה האמנותית המיוחדת . ובכל זאת , אינטואיטיבית יכולנו לחוות את העושר הפנימי , את ההרמוניה ואת היופי , ולחוש שהעבודות האלה לא נועדו אך ורק על מנת להשביע את הכמיהה האסתטית שלנו , אלא הן אמורות לפתוח בפנינו חלון למשמעות עמוקה יותר על חיינו , להוסיף לנו ידע ומשמעות הנהירים ודאי למומחים ולבני ההימלאיה עצמם . ברור הוא שקיים עולם אחר , עמוק , מורכב ומסתורי , עולם של נרטיבים רבים המסתתר בעבודות , עולם שונה במאה ושמונים מעלות מן העולם הקר , המטריאליסטי הנשלט על ידי וול סטריט ועל ידי מערכת הבחירות הנוכחית , עולם שעזבנו בשמחה מאחורינו כשנכנסו למוזיאון . כאן , בין כותלי המוזיאון , אנחנו מוצאים את עצמנו נשאבים פנימה , אל מעמקי עצמנו , עומדים אולי בתחילתו של מסע אחר שמטרתו לקרב אותנו אל האלוהי , להביא אותנו למודעות עליונה - הכול כדי להגיע לשלווה פנימית . העובדה שדרך ספיריטואלית זו מוצעת לנו באמצעות אמנות , בדרך ויזואלית של יופי והרמוניה , מעידה על החשיבות העליונה שמייחסת תרבות ההימלאיה ליופי , לאסתטיקה ולאמנות . אנחנו יורדים במדרגות השיש אל הקומה החמישית - אל הטנקרות והמנדלות , ולקומה הרביעית אל המגילות התלויות ואל הציורים העשירים בשדים ובמפלצות , בראשים כרותים ובגופות שסועים . ושוב נכונה לנו הפתעה.- כל ראש כרות וגוף שסוע מהווים מטאפורה שעניינה טוב : חיסול השנאה , הכעס , הנקמה , התאווה , והדרך להתגבר על הרגשות ההרסניים
|
|