|
|
עמוד:12
שהרי מה שיכול לגרום לגבר לוותר על תשוקתו הממיתה והחמדנית הוא , אך ורק , דבר אחד : הרצון-לתשוקה של האישה , כלומר חייה . כאשר אישה משכילה להציב את עצמה אל מול הגבר הן כדימוי נטול תשוקה והן כנושאת אפשרות לרצון-לתשוקה עצמו , אז היא עשויה לזכות להמתת המוות שתגאל גם אותה מן הצלב של המוות ותיטע אותה בצלב החיים . התשוקה והחיים - מצד האישה ראו מה כותב קירקגור : "ומה יכול להיחשב כחיי אישה אם לא אהבתה , " ? ועוד : "במובן העמוק היא משתחררת לראשונה באמצעות גבר , [ ... ] ולכן אנו מבקשים את ידה , משחררים אותה " . התשוקה של האישה יכולה להיות מובנת מן הצד של החיים , מן הצד של התשוקה לתשוקה . התשוקה לתשוקה של האישה היא החיוב המר והעמוק ביותר של החיים . תשוקתה של האישה ממומשת כל העת , ויחד עם זאת , היא חייבת להיות קיימת באמצעות האחר , ולכן חייב להיות שם האחר כדי שתוכל לחיות דרכו . ויותר מכך , צריך להיות שם האחר , הגבר המתאווה , זה הפונה , אך לעולם לא באמת אליה , אלא תמיד אל הדימוי , כדי שתוכל לחיות ולאהבו . האישה אוהבת את הגבר שאוהב תמיד את האחרת . תשוקת האישה מכילה , אם כן , פיצול מהותי : היא משתוקקת להתפצל ולהיות בראשיתה ובסופה של תשוקת הגבר , להיות גם היא וגם האחרת , ובגופה להיות מקור ותוצר כאחד , שלמה ומפורקת . בבסיסו הערות . 1 פ ניטשה , הרצון לעוצמה ( כרכים אי ובי , תרגום יי אלדד , . ( 1986 . 2 ד פרויד , מעבר לעקרון העונג / בתוך : ד פרויד , מעבר לעקרון העונג ומסות ארורות ( תרגום ת אייזק , . ( 1988 . 3 ע קאנג , 1 ביקורת התבונה המעשית ( תרגום ש"ה ברגמן וני רוטנשטרייך , , ( 1986 עמי ; 44-34 עי קאנט , הנחת יסוד למטאפיסיקה של המידות ( תרגום מ ' שפי , , ( 1997 עמי . 45-37 . 4 י פ ר פון שלינג , שיטת האידיאליזם הטראנסצנדנטאלי ( תרגום מי שוורץ , , ( 1980 עמי , 278-223 , 222-202 ) . Butler , "Desire , Rhetoric and Recognition in Hegel ' s Phenomenology of Spirit " , in her Subjects of Desire : Hegelian Reflections in Twentieth- CenturyFrance 0987 ) . ; G . W . F . Hegel , Phenomenology ofSpirit ( Trans . A . V . Miller , 1977 ) , pp . 104-138 , 266- 289 . ; ) . Norman , "The Logic of Longing : Schilling's Philosophy of Will " , British Journal for the History of Philosophy 10 ( 1 ) ( 2002 ) , pp . 89-1 07 . ; S . Zizek , The Indivisible Remainder : An Essay on Schelling and Related Matters ( 1 996 ) . rmnn . 5 "אסתטיקה" ( Aisthesis ) אינה מקושר במקורו היווני אל ה"יפה ; אלא אל תחום התפיסה החושית . . 6 יחד עם זאת , קירקגור , כמו קאנט לפניו , השכיל להפריד בין התשוקה לבין הרצון , כאשר את הרצון הוא קישר לחוויית האמונה וההתמסרות המוחלטת לאלוהים . את הרצון המתבטא ביחס לאל הוא מעמיד במיוחד בספרו : . S . Kierkegaard , Purity of the Heart is to Will One Thing ( Trans . D . V . Steere , 1938 ) E . Levinas , Totalityand Infinity ( Trans . A . Lingis , 1969 ) . . 7 Ibid ., p . 1 79 : "Desire does not coincide with an unsatisfied need ; it is situated beyond satisfaction and insatisfaction . The relationship . 8 with the Other , or the idea of Infinity , accomplishes it" . . 9 לטקסטים שונים העוסקים במושג החירות , ר -:; M . Heidegger , Schelling Treatise on the Essence of Human Freedom ( J . Stambaugh Trans ., 1 985 ); E . Levinas , Difficile Liberte ( 1963 , 1976 ) | -L Nancy , L ' experience de la liberte ( 1 988 ); F . W . | . vo Schelling , Philosophical Inquiries into the Nature of Freedom ( Trans . ) . Gutman , 2003 ); S . Zizek , The Abyss of Freedom / F . W . ] . Schelling , Ages of the World ( trans ., ] . Norman , 1 997 ) . הביקורת ה"טרנסצנדנטלית" הוצבה על-ידי קאנט כמי שעוסקת בתנאי האפשרות של קיומן של ידיעה ושל התנסות . ר ש"ה ברגמן , המושג 'טרנסצנדנטלי " , הפילוסופיה של עמנואל קאנט , ( 1927 ) עמי . 20-18 . 11 סי קירקגור , א ו-או ( חלק אי , תרגום מי איתן , . ( 1996 . 12 סי קירקגור , א ו-או ( תרגום מ איתן , , ( 1996 עמי . 165 של הרצון הנשי לתשוקה עומדת כמיהה לפיצול , ובבסיסו של הרצון הגברי לתשוקה עומדת הכמיהה לאיחוי . הרצון-לתשוקה , ולא התשוקה , או התשוקה לתשוקה , הוא מה שמלכד גופים זרים , מיניים , מינים , זה עם זה . הרצון-לתשוקה הוא מה שמניח אתיקה של התמסרות ושל התחייבות , התמסרות לכינונו של החי , התמסרות נייג 1 רלית שאינה שייכת לאיש , שהיא הריבון של תנועת הגוף במעשה האהבה . גרעקע של הרצון-לתשוקה , שאותו אפשר לכנות להמשיך , נוצר אך ורק מתוך מפגש של שניים - לא של ריבוי ולא של האחד עם עצמו . לכן אין בו קבוצה , אין הוא ניתן להקשה ממגע למגע ( אף שיש בו הבטחה לעיר , [ Polis ] ה למעלה "תשוקה וחירות . ( " אין הוא ניתן להקשה ולא ניתן ליישמו כחוק כיוון שאין הוא עיקרון , אלא התגלמות ייחודית . כל שעושה הרצון-לתשוקה הוא בנייה של מרחב ראשוני , יחידות של מרחב . הרצון-לתשוקה והדימוי החזותי הדימוי החזותי בא אל הרצון-לתשוקה מצדו של הגבר , תמיד מצדו של הגבר . גם כשאישה תייצר דימוי , היא תצטרך לחציית האזור-התשוקתי בעל המאפיינים הגבריים . הרצון-לתשוקה מצדה של האישה יאשש , באורח מופלא ורדיקלי , את החיים עצמם , גם בהכרח ביצירתו של הגבר . יש ללמוד את הדימוי כזירת התרחשותו של רצון-לתשוקה . ככזה יהיה הדימוי בעצמו ציווי מכיוונם של החיים , שהנו , לכאורה , בלתי אפשרי . היופי יהיה כעת מה שיחייב אותנו ללמידתם של נתיבי רצון . ?
|
|