|
|
עמוד:13
רציפותו של הקו הרשום נוצרת רק את חוסר רציפותו . בין שהוא מקבל לרגע תרשים זה ששורטט כמו בגיר ובוודאי על ידו - על ידי מי , אם לא על ידו ? - או על ידי אדם כמותו , אחת היא לו . בין אם הוא יודע שהוא אינו מפריע במאומה לסדר הדברים . בין אם הוא חש בכל זאת שהוא מייצג מאורע מסוג מיוחד - הוא אינו יודע מאיזה סוג , אולי משחק . בין אם הוא נשאר בלי ניע , נקרא על ידי המשחק להיות שותף למישהו שאינו משחק ... ולפעמים , בפנותו למעגל , הוא אומר לו : נסה פעם אחת להיסגר , ולו לרגע , כדי שאדע היכן אתה מתחיל , היכן אתה נגמר , מעגל אדיש . בין שהמעגל הזה - היעדר המעגל - שורטט על ידי הכתיבה או על ידי העייפות , העייפות אינה מאפשרת לו להכריע , גם אם הוא מגלה שהוא עייף רק תוך כדי כתיבה , כשהוא נכנס לתוך מעגל העייפות , לתוך העייפות כבתוך מעגל . הכל התחיל בעבורו , כשנדמה היה שהכל נגמר , עם מאורע שממנו לא יכול היה להשתחרר , לא מפני שהיה חייב לחשוב עליו תמיד או לזכור אותו , אלא מפני שלא נגע לו . הוא אפילו לא הבחין בכך , וכנראה גם הרבה אחרי שזה קרה - זמן כה ארוך , שהיה מעדיף למקמו , ואולי בצדק , בהווה - שמשהו אכן קרה - הרחק מן ההיסטוריה הנוצצת , רוויית המשמעות , ובכל זאת הקופאת במקומה שבה כולם השתתפו - כשיכול היה לוודא את האפשרות שמאורע זה , מבין העובדות הרבות עד אינספור והרעיונות החשובים שמשכו את תשומת לבו , אכן אירע , לא בלי ידיעתו - הוא ידע כל מה שהיה חייב לדעת - אך לא מצא בו עניין . הכל התחיל בעבורו - וברגע זה נדמה היה שהכל נגמר - עם מאורע שממנו אין בכוחו להשתחרר , מפני שמאורע זה אינו נוגע לו . מאורע אחד : מה שבכל זאת לא קורה , השדה של אי ההגעה , [ l'inarrivee ] ובה בעת , מה שקורה , כשזה קורה , בלי להתאסף בנקודה אחת מוגדרת או שאפשר להגדירה - ההגעה של מה שלא קורה כאפשרות אחת או כאפשרות של מכלול . מהו , אפוא , מאורע זה האוחז בו תחתיו בעייפותו ? הוא רצה לדבר אלי , הוא לא מצא שום דבר לומר . הוא רמז על עייפותו וביקש ממני להציג לו שאלות . אבל להפתעתי , גיליתי ששכחתי כיצד שואלים . כדי לא להדאיג אותו , אמרתי לו שאנחנו יותר מדי קרובים זה
|
|