|
|
עמוד:12
שמו הורה , כי מינאנדרוס הוא "הכוכב של הקומדיה החדשה . " ופליניוס חשב , כי אין סופר דומה למינאנדרוס בעידון ספרותי . במקהלת הקולות צחיוביים נתערבו לעתים קולות שלילה בימי קדם . המדקדק היווני לאטינוס האשים את מינאנדרוס בגניבות ספרותיות , וקיקיליוס , ( Caecilius ) המדקדק הפורה שאפשר היה ממוצא יהודי , אמר עליו , שחיקה מחזה שלם של אנטיפאניס . פריניכוס הלכסיקוגראף בן המאה השנייה לספירה הנהוגה גינה לשונו של מינאנדרוס וסגנונו וביכר את אריסטופאניס , שאותו ראה כמופת ללשק יוונית . השוני בהערכה אין בה כדי לערער מעלה אחת של מינאנדרוס שהכל מודים בה : אפיץ הנפשות במחזותיו . אמנם בולט בהם הטיפוס יותר מהפרט — כפי שמוכיחים שמותיהם : 'קשה לב , ' 'שונא נשים / 'ירא שאון . ' ואולם בו , בטיפוס , גילה עושר ועידון שלא נודעו כמותם לפניו — ואולי גם אחריו . אפשר שכיוון גיתה למעלה זו בשיחותיו עם אקרמן , כשהעמיד את מינאנדרוס ליד סופוקליס וליד מולייר וכששיבח את אצילותו ועליצותו וחינו . שהרי ידע המחזאי האתונאי לשו 1 ת לטיפוס מידות מיוחדות לו ובחר בו מכל שכבות החברה ! הרופא וההוגה , הטבח והעבד , החייל והאיכר , הסוחר והמלווה , האומנת והפילגש , האוהב והאוהבת . וכולם ידעו למצות חכמת חייהם במשל אפיגראממאטי . בימי קדם נקראו בשם "משלי מינאנדרוס בחרוז אחד . " אוספי משלים נתחברו בראשונה במובאות ממחזותיו ; אחר כך יוחסו לו גם משלים ממקורות אחרים , אפילו ממקורות יהודיים . המפורסם שבהם המשל ממחזה אבוד 'רמאי כפול . ' מי # אלים אוהבים ל n ! p 1 בךמי נעוךיו . אץ בו , במינאנדרוס , לא מעושר דמיונו של אריסטופאניס ולא מעומק הרגשתו של סופוקליס , שנראה בעיני גיתה כבן לוואי נאה למחזאי האתונאי . המיתוס נעלם ממחזותיו של מינאנדרוס . הדמות המגולמת במדינאי או במלך נסתלקה אף היא מהם . במקומה מופיע האדם הרגיל על שמחותיו הקטנות ועל צרותיו 16 הטכסט היווני עמ' 538 בספרו של אדמונדס , כנ"ל . 17 עיין פליניוס , Historia Naturalis XXX , 27 : Menander litterarum subtilitati . sine aemulo Genitus 18 ביוונית . Fvconai ^ . OVOOTIXOI MEvdv 8 pov 19 עמ' , 902 הערה 2 בספרו של אדמונדס . 20 ביוונית : Edited With An English Translation By AIE EXAIIATfiN W . G . Arnott . ( Harvard University Press , Cambridge . Massachusetts , . U . S . A . - William Heinemann Ltd . London , 1979 . pp . 148-173
|
|