|
|
עמוד:7
גוב יוסף ( גיב יוסף (! ג'ב יוסף הוא השם שהמוסלמים נתנו לבור אשר לתוכו הושלך יוסף בידי אחיו , ונמכר לאחר מכן לשיירת מדיינים שירדה מצרימה ( ברא' לז כב . ( האתר נמצא סמוך לקיבוץ עמיעד ' שבגליל ובגובה 246 , 'מ בקצה המערבי של גבעה טרשית מבודדת ( נ . צ . . ( 2006 . 2583 במקום בור בקוטר של 1 מ' ובעומק של כ 2 , 'מ המקורה בכיפה הנישאת על ארבעה עמודים , והוא מוקף קברים מאוחרים . ג'ב יוסף מוזכר לראשונה באמצע המאה העשירית , אך המבנה הנוכחי , ואולי גם זיהויו , ודאי מאוחרים יותר . בבור , שעומקו 10 , 'מ היו , לפי עדויות הנוסעים , מים טובים לשתיה עד לראשית המאה ה . 19 לאחר מכן , אולי ברעש של שנת , 1837 התמוטט הבור , ומאז אינו מוזכר עוד כמקור מים . הבור והכיפה היו בחצר אשר כללה גם מסגד קטן , שנזכרים עדיין על ידי הנוסעים במאה ה , 19 אך כיום לא שרד מהם דבר . לפי הסיפור המקראי ( ברא' לז , ( נשלח יוסף מחברון בידי אביו יעקב , אל אחיו שרעו את הצאן בשכם . בהגיעו לשם נודע לו , כי אחיו המשיכו לדותן , במקום שהוא אמנם מצא אותם . יעדם העיקרי של עולי רגל בימים עברו היו המקומות הקדושים . מעטים הגיעו לנצרת או לסביבת הכנרת , ורק בודדים הצפינו לצפת או לדמשק . גיב יוסף לא נכלל , על כן , במסלול עולי הרגל מן השורה . תאורים חשובים במיוחד מובאים על ידי נוסעים וחוקרים מהמאה ה 9 ו 2 1 ובהם בורקהרדט , רובינסון , גרן ואנשי קרן המחקר הבריטית . ( P . E . . ) אלו הגיעו למטרות מחקר , והיו אמונים על דרישות המחקר המדעי . ניתן לסמוך על המידע הגיאוגרפי והארכיטקטוני שהותירו , אף שלא אחת הפרשנות ההיסטורית שנויה במחלוקת . באשר לנוסעים מימי הביניים ( שהגיעו בתקופה הצלבנית , ( תאוריהם אמינים פחות וחלקם לא ביקר כלל במקום . פרסום מסעי צליינים לארץ הקודש לא היה חייב בהכרח לקיים את המסע המפרך מערי איטליה , שמשם הגיעו רוב הנוסעים . גם מחברים אמינים בדרך כלל שחיו בעכו , 3 כשלו בתאוריהם . מקור מאל ף נוסף הן המפות העתיקות , ובעיקר המפות הטופוגרפיות s 4 הראשונות , החל ממפת ז'קוטין , מפות n , P . E . F . ואפילו המפות המנדטוריות הראשונות , שמהן מתברר שג'ב יוסף ( ואזור עמיעד דהיום בכללו ) שימשו צומת דרכים חשוב הרבה לפני סלילת הכביש עמיעד - פרוד בזמן החדש .
|
|