|
עמוד:13
העמוקה גם לצוות מחלקת הפרסומים של המכון : לשרה סורני , עד לאחרונה ראש מחלקת הפרסומים במכון , על עבודתה המאומצת , המקצועית , החדה והמדויקת ; לטל כוכבי , ראש המחלקה כיום , על מסירותה ועל מחויבותה להביא את מלאכת הפקת הספר לידי גמר ; לרונית טפיירו על עבודתה המסורה בעריכה ובהתקנה של הספר הגדול והמורכב ; וליונה רצון על הפקת הספר . תודה גם לידידי עודד פורת , שריכז את העבודה בשלבים האחרונים של הספר . תודה מיוחדת לאנשי הוצאת הקיבוץ המאוחר על העבודה המקצועית והדייקנית ועל שיתוף הפעולה הפורה . ולבסוף , תודה מקרב לב לכל החוקרים שליוו את הסדנאות והסדרות , גם אם עבודתם אינה מיוצגת בספר הזה ; לכל הפייטנים והמשוררים שהיו עמנו לאורך כל הדרך ; ולקהל הנפלא שמילא את אולם ההרצאות במכון ון ליר - הקשב שלו סייע לנו לכונן את המהלך . במסורת הפיתגוראית והאפלטונית המושג "נפש העולם" משמש מעין גיבוי ; הוא מספק תמיכה והרמוניה לנפש האדם הנתונה תדיר במעלות ובמורדות , ומעניק לה רצף בעל משמעות ברגעי אובדן ודיסוננס . על פי רעיון זה , הפיוט הוא בחזקת "נפש היהדות ; " הוא תיבת תהודה המספקת גיבוי בתנודות השכחה והזיכרון המאפיינות את המערך התרבותי של היהדות במסגרת הישראליות . מדובר בתמיכה והרמוניה המאפשרות לשוב ולמתוח יריעות משמעות ול 1 קשר על פני תהומות שנפערו בקרב בני קהילות רבות - בשל הדיסוננס שנוצר בין היהדות ובין הישראליות במרקם תפיסת הזהות . מבחינה זו אפשר אולי לייחס לפיוט את הכוח שייחס פרנץ רוזנצוויג לבית הכנסת , הווה אומר הטרמתו של עתיד נגאל וייצוגו בהווה . הספר מתווה קווים ראשוניים העשויים להורות על כיוונים חדשים לפיוט - בתרבות , במחקר וביצירה . כפי שמעיד שמו , הוא מבקש לקרוע צוהר ולחבר בין מרחבים . עם זה אין הוא אלא שער , וכבר אמרו חכמים "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה . " חביבה פדיה
|
|