|
|
עמוד:8
האישיות משמשות סוג של עדות . ר' ישראל נג'ארה 1625-1550 ) בערך ) זכה לאסופת מאמרים ייחודית בעריכת מאיר בניהו ז"ל ולסדרה של מחקרים חשובים , ואולם הקובץ שלפנינו מציע מבט חדשני עקרוני . בשער הראשון ימצאו הקוראים מאמרים העוסקים בסצנה החשובה של הפיוט במרחב האימפריה העות'מאנית במאה ה , 16 מבעד לפועלו של ר' ישראל נג'ארה ובאמצעות דיון במיסטיקה היהודית בצפת . במאמרי "הטקסט וביצוע הטקסט בשירת ר' ישראל נג'ארה : הדרת השינה כפרקטיקה של גלות במרחב הלילה" אני קוראת את שירת נג'ארה מנקודת המבט של ביצוע הטקסט . אני רואה בשירתו לא רק סיפור על נדודי השינה של השכינה המתגעגעת לדודה , אלא גם עדות על הדרת השינה כפרקטיקה של גלות בקרב קבוצות המתקבצות לשירה ושבח באשמורות הלילה . לכל אורכו מבקש המאמר להבליט את אווירת הדו הקיום התרבותי הטבעי של מוזיקאים יהודים ומוסלמים צופים ברחבי האימפריה העות'מאנית . אבי אלקיים , אחד מגדולי חוקרי השבתאות בדורנו , חותר להארת חוויות רוחניות בהקשר המורכב של היהדות והאסלאם ותורם לאפיונים חדשים של המרחב המיסטי בצפת של המאה ה . 16 במאמרו , "אזמר בשבחין : על ארס פואטיקה להאר"י שיכור האלוהים , " הוא מדגיש את הוויית העיר כהוויה שיכורת אקסטזה ושיר . הוא מציב במרכז התחדשות השירה בצפת את הפולמוס על עיצוב הקנון של השירה והפיוט בספרויות בית הכנסת שהביאו אתם גולי ספרד , ואת הניסיון לעצב קנון חדש לשירים ולפיוטים בסידורים ובמחזורי התפילה באופן שיתאים להתחדשותם של החיים הרוחניים הקבליים המיסטיים בצפת בתקופה זו . השירה , בעיני אלקיים , היא המרחב הגדול של התגלות האלוהי למשורר ושל התגלות המשורר לעצמו . כדי לפענח את סוד השיר האחד שחיבר האר"י , "אזמר בשבחין , " הוא דורך בעקבי ר' ישראל סרוק , שטען כי הבנת השיר כרוכה בפנייה לספרותם המיסטית של יורדי ההיכלות והמרכבה . אלקיים קורא אפוא את שירת האר"י הן על רקע ספרות ההיכלות והן על רקע הגותו של סרוק , ובשיר המיסטי המיועד לערב שבת רואה הוא את המרכבה המובילה את היחיד במסעו האלכימי הריפויי . שלי אלקיים , משוררת ששירתה פרצה בשנות השמונים , השוקרת בשנים האחרונות על עבודת דוקטור בהנחיית אבי אלקיים ובהנחייתי , מציעה במאמרה "השושנה המיסטית : ר' ישראל נג'ארה" ניתוח מובנה של השושנה בפואטיקה של ר' ישראל נג'ארה , על פי שירו "יערת דבש על לשונך . " השושנה מנותחת כמבע , כסמל קבלי , כזיקה בין האדם לסביבה הטבעית וכהיפוסטזה על רקע המיסטיקה של השושנה ביהדות , בנצרות ובאסלאם . אדוין סרוסי , "ראש המדברים" בעניין המפטירים , קובע במאמרו "המפטירים : מבט על היסטורי" שר' ישראל נג'ארה היה מייסדה של מסורת המוזיקה העות'מאנית היהודית . בתוך הרפרטואר של המקאם הטורקי הכללי היו לרפרטואר הדתי היהודי מאפיינים מיוחדים כמו האופי הווקלי והמקהלתי . הפאסיל ( fasil ) הקולי העברי - סוויטה עות'מאנית הבנויה על פי הכללים , הצורות והסוגות של המקאם הטורקי - בוצע בפי קבוצת זמרים נבחרת שהוכשרה לכך מתוך המקהלות שהתפתחו בבתי הכנסת ,
|
|