|
|
עמוד:XI
צעיר מגיל עשרים , שירת באוניות צי הסוחר הבריטי בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי , ובמהלכה נאלץ פעמיים לנטוש את האוניות , לאחר שטורפדו בידי צוללות גרמניות וטבעו . באחת הפעמים היה דוף לניצול יחיד מכל אנשי הצוות , ונמשה ממימי הים התיכון , לאחר ששהה בהם למעלה מיממה . כבן למשפחה קתולית הצטרף מיד לאחר המלחמה למנזר באנגליה כפרח כמורה , אולם פרש לאחר 20 חודשים , לדבריו , משום שמאס באורח החיים הסגפני שלא עלה בקנה אחד עם אישיותו התוססת . תחת זאת התנדב לשרת בכוח העזר המיוחד שהקימה הממשלה הבריטית בשנת 1920 כדי לסייע בידי המשטרה האירית המלכותית והצבא הבריטי להילחם בתנועה המהפכנית "סיין פיין" ובזרועה הצבאית " הצבא האירי המהפכני" ( 1 RA ) ולדכא את המרידה שפרצה באירלנד . אנשי הכוח , שנודעו בשם "בלאק אנד טאנס" Black ) — and Tans הכינוי המסורתי ללהקת כלי ציד איריים , ( בשל הצבעים השחור והחום של מדיהם . הם רכשו לעצמם מוניטין מפוקפק של שכירי חרב אכזרים , שאינם בוחלים באמצעים למלא את ייעודם הביטחוני . המרידה שככה ב 921 ו , לאחר שהצדדים הגיעו להסכם מדיני שהוביל לעצמאות אירלנד ולאחר גילויי אלימות קשים משני הצדדים , שבהם נטלו " השחורים והחומים" חלק נכבד . הדעת נותנת כי התקופה ההיא תרמה לטיפוח האלימות , שכה אפיינה את פעילותו של דוף בהמשך דרכו המשטרתית , הפעם בארץ ישראל . באוקטובר 1918 הושלם כיבושה של ארץ ישראל בידי הבריטים , וביולי 1920 הוחלף השלטון הצבאי בה בממשל אזרחי , שנציב עליון עמד בראשו והוקמה משטרה , שאמורה הייתה להפוך לכלי המופקד על בטחון הפנים , במקום יחידות הצבא שהלכו ועזבו את הארץ . מאורעות , 1921 שהמחישו עד
|
|