|
|
עמוד:13
מספר המינים של הזוחלים והדוחיים בישראל אינו רב , כתשעים מינים בסך הכל , ולכן הצלחנו לייחד בכרך זה ערך נפרד לכל מין . השתדלנו לכנס בכל ערך את עיקר המידע המצוי היום וגם להצביע על החסר והנעלם עדיין מידיעתנו . כל ערך מלווה באיור או בתצלום של בעל החיים . לפיכך נראה לנו כי הכרך יוכל לשמש למעשה ככלי עזר יעיל בהגדרת זהותו של הדוחי או הזוחל . הצבים החיים במים תוארו כבר בכרך , 4 אך ראינו לנכון להביא אותם גם בכרך זה , למען השלמות . יש כמה הבדלים בתיאורים בין שני הכרכים , עקב השוני בעבודתם של כותבי הערכים . גם לקבוצות הטקסונומיות הגדולות יותר - המשפחות והסדרות - יוחדו ערכים שבהם תוארו תופעות ומינים שאינם חיים בישראל . כך גם חרגנו קצת מגבולות ארץ ישראל . מיעוט הערכים איפשר לנו גם להקצות מקום נרחב למבואות , העוסקים בהיבטים של המבנה ואורח החיים של מחלקות הזוחלים והדוחיים . פרק מיוחד עוסק בקבוצה חשובה ומעניינת - הנחשים הארסיים , ובו נסקרו הארס , בלוטות הארס ומנגנוני ההכשה , כמו גם השפעת הארס וסכנתו לבני האדם ולבעלי החיים . פרק אחר עוסק בצבעוניותם של הזוחלים ובמנגנונים המסייעים לזוחלים מסויימים לשנות את צבעיהם . פרק נוסף עניינו הפולקלור והאמונות הטפלות הקשורים בזוחלים , ובו הובאו פסוקים ממקורותינו המבטאים את דעותיהם ואמונותיהם של אבותינו על נחשים , תנינים ושאר "שרצים " ובצדם תאורי זוחלים , אמיתיים ודמיוניים , מן המיתולוגיה היוונית , מפנתיאון האלים המצרי ומעט מזעיר מן הפולקלור האירופי והאסייני בענייני דרקונים . הצטמצמנו באלה , שכן תחום . הפולקלור עשיר במידה החורגת מגבולות היריעה של כרך . זה . אנו מקווים שגם פרק זה יתרום לשינוי עמדות וליחס יותר רציונאלי כלפי הזוחלים . הזואולוג קרולוס ליניאוס כתב בשנת : 1758 "חוקרי הדוחיים והזוחלים מועטים ביותר , ואף לא אחד מהם עוסק בכך כעיסוק בלעדי . " גם בהיבט זה חלה מאז ועד עתה תזוזת מה . מספר אנשי המחקר המקצועיים בנושאים אלה - ההרפטולוגים בלועזית - ברחבי העולם כולו , כולל הארצות שמעבר למסכי הברזל והבמבוק , מגיע למאות , ומהם חיים אחדים גם בישראל . סביב אנשי המקצוע מתגבש חוג נרחב יותר של חובבים וחובבנים לעת מצוא , המגיע ודאי לאלפים . שני חוקרים ישראליים אשר פילסו את הדרך לביסוס ולהרחבת הידע על זוחלי ארצנו ודוחייה אינם עמנו עוד : פרופסור גיאורג האס 0981-1905 ) מן האוניברסיטה העברית בירושלים היה הראשון שריכז בצורה מדעית וביקורתית את כל המידע המקוטע על זוחלי ארצנו . חוקר זה הבחין לראשונה בכמה מינים חדשים למדע ותיאר אותם : שרף עין גדי ( אז - צפע עין גדי , ( מדברית הפסים , החרדון המצוי הדרומי ( אז - קצר האצבעות . ( הוא היה מרצה ומורה מחונן בחסד . כל העוסקים היום בישראל בדוחיים ובזוחלים הם תלמידיו וממשיכי דרכו , במישרין בעקיפין . ד " ר הרמן צינר ( נפטר ב ( 1977 מאוניברסיטת בךגוריון , בבאר שבע , השקיע עמל רב וצבר הישגים מרובים בשנים המועטות של פעילותו בארצנו . תרומתו להכרה מפורטת של עולם החי שלנו , וביחוד של אזור הנגב , מרשימה ביותר . אנשים רבים חברו לעזור לנו בכתיבת ערכי הכרך , בצילומים ובציורים שיעזרו להמחיש את הכתוב : יעקב ח . הופיין היה הרפרנט של כל ערכי הזוחלים ותרם רבות מן הידע שלו לכרך זה . הוא גם שותף לחיבור ההקדמה . כמה אנשי מדע כתבו ערכים ספציפיים בתחום עיסוקם . שאר ערכי הכרך נכתבו בידי העורך , והיתה זו עבורו חוויה מרתקת . מחמוד ע"זאווי עזר במציאת השמות הערביים ובבדיקתם . נעמי ברזילי ערכה את המפתחות . נורית רייך מן האקדמיה ללשון העברית ויהודה כץ עזרו לנו רבות בבדיקת הטקסט , ובעקירת שיבושים מתוכו . צלמים רבים שלחו לנו ממיטב תמונותיהם , אך צילום זוחלים אינו מלאכה פשוטה . עם זאת הצלחנו למצוא מבחר תמונות מרשים , רובן צבעוניות , המעטרות את הספר והמסייעות לקורא להכיר את הזוחלים והדוחיים של ישראל גם באורח חזותי . המחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב העמידה לרשותנו את אוסף הצילומים שלה , ביניהם צילומים נדירים . מוזיאון הארץ בתל אביב העמיד לרשותנו צילום של נחש נחושת מן המקדש המדייני בתמנע , מתוך האוסף המוצג בביתן נחושתן . במקומות שבהם חסרו לנו תמונות בא לעזרתנו טוביה קורץ , וביד אמונה צייר וסרטט את כל שהיינו זקוקים לו . ברצוננו להודות לכל המשתתפים על המאמץ שהשקיעו ועל שיתוף הפעולה . יעקב ח . הופ"ן ואברהם ארבל
|
|