|
|
עמוד:11
מבוא : 'השכלה' ו'היסטוריה' מי זה האיש אשר לבו לב בשר ועל שפל מעמד עמנו לא יאנה ... ? ולמען נדע את אשר ביכולתנו לעשות נשים עין על דברי ימים הקדמונים לראות משם תהלוכות הזמן ופעילות בני אדם אשר חיו אז , דרכיהם ומדותס ... על ידי התבוננות הזה יראה לנו הדרך אשר נלך עתה , אחר שנדמה זמן לזמן ואדם לאדם ומעמד למעמד . ( י"ש ביק , הצפירה , ( 1823 לכל מגמה חברתית , תרבותית ופוליטית שצמחה בתולדות עם ישראל בעידן החדש התלוותה הכרת עבר מסוימת , שתמכה בזהותם הקולקטיבית , במשנתם הרעיונית ובפעילותם של נושאיה , וסיפקה להם הצדקה בפני עצמם , בפני החברה היהודית בת זמנם ובפני ההיסטוריה . דומה שכמעט כל אידיאולוגיה חדשה נוסחה גם בסכימה היסטורית ופנתה אל העבר כדי לבחור ולברור מתוכו את הראויים לשמש גיבוריה , ואף כדי לבנות את מעוון המיתוסים ההיסטוריים שיזעו אותה . מן הצד שכנגד , מעידה תמונת ההיסטוריה שיצרה כל תנועה פחות על העבר כשלעצמו ויותר על דמותם , על שאיפתם ועל משאלות ליבם של יוצריה ומגייסיה . בספר זה נבחרה כמקרה מבחן ההשכלה היהודית של המאות הי"ח-י"ט — האידיאולוגיה המודרנית הראשונה בתולדות ישראל , שהופיעה במיפנה הזמנים החדשים ונישאה על ידי המשכילים : היהודים הראשונים שחיו מתוך מודעות להיותם מודרניים , והסיקו כי בעידן מודרני מתבקשת תוכנית מקיפה של שינוי בחיי הרוח ובעולם המעשה של החברה היהודית . מה היה טיבה של ה'היסטוריה' שיצרו המשכילים , באילו טקטיקות נעשה בה שימוש ומה היו היעדים שלמענם גויסה — אלו הן כמה מן השאלות שיעלו במפגש זה שבין 'השכלה' ו'היסטוריה . ' טיפוחה של ההיסטוריה והעיסוק המחקרי והאידיאולוגי בה ליוו את תהליכי המודרניזציה באירופה של העת החדשה . התמורות ביחס אל העבר והערכתו מחדש , הגישה הביקורתית למקורות שנחשבו עד אז בעלי מעמד סמכותי בלתי מעורער , חילונה של ההיסטוריה , ההתנתקות מן החשיבה ההיסטורית התיאולוגית ורתימת ההיסטוריה לשירותן של אידיאולוגיות חברתיות ופוליטיות מודרניות , הן כמה
|
|