|
|
עמוד:13
תפיסת המשיחיות שלו לפי הדגם השבתאי שהוא בא לסותרו , ואף חשב את ההתעוררות המשיחית של שנת תכ"ו להזדמנות של שעת רצון שהוחמצה . " לעומתו בר הפלוגתא שלו , השבתאי ר' יהונתן אייבשיץ , דרש כנראה שאף בימות המשיח לא יעלו ישראל לארצם , אלא ימצאו 'חן וחנינה' בין העמים במקומות מושבם י אייבשיץ אינו בורד בדעתו וו בקרב התאורטיקנים של השבתאות . גם יעקב פרנק היה שותף לו בהשקפה 'הטריטוריאליסטית' הממירה את ארץ ישראל בארצות גויי אירופה שהיהודים יושבים בקרבם , כפי שהראה גרשם שלום . אך שלא כשלום , אינני רואה בכך חידוש של פרנק . בהמשך נראה שדרכו של פרנק היא המשך של מגמת שבתי צבי וכת הדונמה , והדבר נכון גם בעניין זה . אפשר לסמוך דרך זו גם על עמודים נוספים , כי גם נתן העזתי טען ש'יותר טוב עתה שלא לילך לארץ ישראל , "' ואולי גם המחלוקת בין קרדוזו לר' יהודה חסיד , שעיקרה נסב על סוד האלהות , משקפת גם התנגדות לעלייתם של ר' יהודה וחבורתו . אין להסיק מכאן שציפיות לגאולה פוליטית וזיהוי הגואל הארצי המקווה עם שבתי צבי , אשר עלייה לארץ ישראל כרוכה בהם , סותרים בהכרח את רצון האידיאולוגים השבתאיים . אבל מכל מקום אין יסודות אלה נובעים מן האידיאולוגיה החדשה שלהם , שרק היא ראויה להיקרא בשם אידיאולוגיה שבתאית . לא תהיה זו דרישה מופרזת אם אבקש ללמוד אידיאולוגיה זו דווקא מפיו של שבתי צבי , ראש התנועה ומשיחה , מפי נתן העזתי , נביאו ומי שעיצב יחד אתו את תנועתו , ומפיו של השלישי לשניים אלה , אברהם מיכאל קרדוזו , ומפי ממשיכיהם הנאמנים של שלושת אלה . במצב כזה , כאשר התורה החדשה והאמונה המסורתית משמשות בערבוביה , ובעיקר כאשר האידיאולוגיה החדשה אינה יוצאת בפירוש כנגד המסורת המשיחית , אלא מתיימרת להיות מגשימתה , אי אפשר שלא יימצאו בפריפריה של התנועה תעודות המפרשות את התנועה החדשה לפי המסורת העתיקה . באור זה יש לראות את האפוקליפסה 'גיא חזיון' שנכתבה בתימן הרחוקה בימי ראשית התנועה ' , ואף את הפרקים האפוקליפטיים על ר' מרדכי אייזנשטאט . יושם אל לב שבשתי תעודות אלה אין דבר מתורת הקבלה השבתאית החדשה מיסודם של שבתי צבי , נתן העזתי או קרדוזו . אפילו ספר חמדת ימים לא יצלח לשמש כמורה למהות המשיחיות השבתאית , אף שהוא ספר קבלי רווי רגש משיחי הקשור לתנועה השבתאית וכלולים בו גם דברים מאת נתן העזתי . וזאת מפני שהספר כולו דבק בקבלת האר"י ומשמש במודע צינור חשוב להפצתה , ולא חדרו לתוכו לא הקבלה השבתאית , לא סוד האלהות השבתאי ולא דמות המשיח השבתאי . המשיחיות של ראשי התנועה הרעיונית השבתאית אין לה עסק בגאולה הפוליטית , אלא בתחום אחר : תחום האלהות והאמונה . הגאולה הארצית נחשבה בעיניהם רק כתוספת נופך ובאמירה מקובלת הנובעת מן הכתובים , או לכל היותר , ורק אצל כמה מהם , כתוצר לוואי של התיקון העליון . עד ההמרה הם אמנם הזכירו עניין זה לפעמים , משום שהושפעו מן ההתלהבות של המון העם ומתקוותיו , שאף נוצרים רבים נטלו בהן חלק ( כגון המילנרים האנגלים , ( אבל נראה שמלכתחילה לא החשיבו את ההצלחה ההיסטורית , שכן ההמרה ומות שבתי צבי לא הביאו סוף לאמונתם , אלא רק נתנו להם אפשרות להוסיף ולהתעמק
|
|