|
|
עמוד:11
האורתודוקסית השמרנית ראתה בו כפירה דתית גמורה , עד כי הוכרח להודות , בלחץ מתנגדיו , כי שני מטבעות הלשון זהים הם ואין סיבה דתית לחשוש מן המונח , אלא יש להסבירו במדויק . פולמוסים לא מעטים ניהל פרופ' גילת עם אלה מן האגף הישיבתי שתקפו אותו , במאמרים מיוחדים וברשימות בעיתונות הדתית של ימי שבת וחג , והכול מתוך יחס של כבוד ליריב , ללא פגיעות אישיות , אלא מתוך אירוניה דקה , שהביקורת עולה ממנה כביכול מעצמה , ותוך הבאת ראיות מספרות הקודש עצמה , שבשמה הותקף פרופ' גילת . לעומת הזהירות שנקט בדבריו , נמרץ מאוד היה במעשיו , בחינת 'אמור מעט ועשה הרבה , ' ובתבונת המעשה ונועם ההליכות שאפיינו אותן הצליח לבסס הכרה אקדמית ותמיכה כלכלית ציבורית באוניברסיטה שאותה ייצג בפורומים מרכזיים רבים . ציוני דרך המחבר , פרופ' יצחק דב גילת , נולד באלול תרע"ט ( 1919 ) בליטא בעיירה נוימסטיס שליד טבריג , ( Tauroge ) לאביו ר' חיים מאיר גיטלסון ולאמו דבורה לבית רוזינג . אביו שהיה חניך ישיבות טלז , סלבודקה וסלוצק ותלמידו המובהק של 'הסבא מסלבודקה שלח את בנו לישיבה הקטנה קלם ולאחריה , בשנים תרצ"ב-תרצ"ה , ( 1935-1932 ) לישיבת טלז . בשנת תרצ"ו ( 1936 ) עלה המחבר עם כל משפחתו לארץ ישראל ולמד בישיבת חברון בירושלים עד שנת ת"ש . ( 1940 ) אז החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים תלמוד , היסטוריה ישראלית ולשון עברית . עקב מלחמת העולם השנייה הפסיק את לימודיו ושימש כר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה בשנותיה הראשונות . ( 1944-1942 ) בשנים תש"ז-תש"י ( 1950-1947 ) שימש מרכז הוועדה לעליית הנוער הדתי שפעלה מטעם הסוכנות היהודית , ואחר כך נקרא לכהן במשרת מפקח ארצי על בתי ספר דתיים לנערים עובדים , במשרד החינוך והתרבות , בשנים תשי"א-תשי"ח . ( 1958-1951 ) בד בבד לימד פרופ' גילת בסמינר למורים של המזרחי 'גבעת וושינגטון' ( 1957-1956 ) ובשנת 1957 החל להורות במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן . עם פטירתו של ראש המחלקה פרופ' ש' ביאלובלוצקי , קיבל לידיו — החל משנת תשכ"א — ( 1961 ) את ריכוזה של המחלקה לתלמוד ועם קבלת התואר השלישי , בשנת תשכ"ו , ( 1966 )
|
|