|
|
עמוד:9
הקדמה במוקד ספר זה עומד הקונגרס היהודי בהונגריה משנת , 1869-1868 שבו אירע הפילוג בין האורתודוקסים ליריביהם . הפילוג הביא להקמת שני ארגונים ארציים נפרדים , שקיומם אך העמיק את הניגודים בין שני המחנות . הספר מתאר את עלילת הפילוג , את גורמיו ואת תוצאותיו העגומות . יש זיקה אישית כמעט בין נושא הספר לבין אדם כמוני , שבנעוריו שמע עוד מפי אנשים שהכירו את המעורבים בפרשה בפועל . אמי עליה השלום , בת הרב יוסף ברזניץ , בן אחיו של המהר " ם שיק , גדלה בבית דודה , הרב יעקב סנידרם , בעיר ראב , ( Gyor ) שהיה חבר הקונגרס ומן הלוחמים הקנאים שבמחנה האורתודוקסים . הוא נפטר בשנת , 1904 שנת הולדתי , ואני נקראתי על שמו . הזירה השנייה של המאורעות המתוארים בספר היא גרמניה , ובמיוחד קהילת פרנקפורט , שבה ניהל הרב שמשון רפאל הירש מאבק על עצמאות עדתו , עדת ישורון האורתודוקסית . ביליתי שבע שנים בקירבה של עדה זו לרגל לימודי בישיבה ובאוניברסיטה שבעיר , וגם כאן הגיעו לאוזני הדי המאבק כפי שנצטיירו בדמיונם של בני הדור השני והשלישי למאורעות . משעמדתי על דעתי הביקורתית כהיסטוריון , הבנתי שהמסורות שבעל פה רחוקות מלשקף את המציאות כהווייתה והנושא טעון מחקר על יסוד המקורות בני הזמן . נזקקתי לאלה מזמן לזמן בשיעורים ובסמינרים באוניברסיטה העברית בירושלים ובמוסדות אחרים , שהזדמנתי ללמד בהם לעת מצוא , אך לכדי מחקר מקיף וממצה לא התפניתי . כדרכם של מורים באוניברסיטאות ציפיתי שיימצאו לי תלמידים שניתן יהיה להפנות אותם אל חקר הנושא לעומקו . תקוותי זו נתמלאה בחלקה . נתנאל קצבורג פרסם ביוזמתו בשנת תשכ"ו מאמר ביבליוגרפי מקיף על הקונגרס ואף סיכם את תולדותיו בכמה הזדמנויות , כחלק מעיסוקו בהיסטוריה של יהודי הונגריה . אלא שקצבורג בעצמו ציין , כי סיכומו אינו אלא ניצול ראשון של המקורות המצוינים בביבליוגרפיה שלו ומקום הניח לזולתו להרחיב ולהשלים את המלאכה . תנאי למילוי תפקיד זה היה כמובן השליטה בשפה ההונגרית , ורק לקראת סוף שירותי הפעיל באוניברסיטה העברית , בתחילת שנות השבעים , הצטרף לתלמידי אדם השולט בלשון זו , מיכאל םילבר . םילבר נראה לפי מוצאו , השכלתו והתעניינותו כמועמד טבעי לתפקיד . ואכן נושא
|
|