|
|
עמוד:149
המוסרית , שתשמש בבחינת "עילית משרתת" ? "חינוכה-הכשרתה של עילית משרתת הוא תפקידו העיקרי של בית-הספר העיוני" ( מצוטט אצל חן , . ( 1985 : 382 עוד בשנות הארבעים השמיעו משכילים שעלו מגרמניה טיעונים בזכות מעבר לשיטת הגימנסיות הגרמנית , שעיקרה 6 שנות חינוך יסודי 6-ו שנות חינוך תיכון , בניגוד לשיטה של 8 כיתות בית-ספר עממי 4-ו שנות תיכון . יזמים חינוכיים מקרב עולי גרמניה אף הקימו גימנסיות עבור בני העולים , וביניהן גימנסיה "בן יהודה" ( לימים "שלווה ( " בתלאביב ובית-הספר "חוגים" בחיפה ( גלבר , . ( 1990 : 293 זלמן ארן אמור היה להיות , על פי השתייכותו האידיאולוגית הרשמית , יריב של "הייקים . " בהיותו מייצג מובהק של מנגנון מפא"י , אמור היה לתמוך בהמשך קיומו של חינוך "עממי" שוויוני ואוניברסליסטי , ולהתנגד לרעיונות בנוסח הפרדה בין תלמידי גימנסיה ובין תלמידים של בתי-ספר ל"עם . " אלא שארן , לא זו בלבד שלא התנגד , אלא אף היה , כפי שראינו לעיל , הכוח המניע מאחורי הרפורמה המסלילה בחינוך , שהונהגה . 1968-ב ארן , מבחינה זאת , היה דוברה של האליטה הציונית היישובית , המזרח-אירופית במוצאה , שמצאה עצמה עם הקמת המדינה בעמדת הניווט של מנגנון שלטוני חדש , ואשר חשה בצורך להכשיר קאדרים ניהוליים הולמים . בעוד שבתקופת היישוב הדגישה האליטה של תנועת העבודה את ערכי ההגשמה ההתיישבותית החלוצית , הרי שעתה היא החלה מדגישה את ערך התרומה למנגנונים הממלכתיים , וכפועל יוצא מכך , בין השאר , את חשיבות ההשכלה הפורמאלית ככלי המעניק את ההכשרה הדרושה לכך . הקואליציה של מצדדי ההפרדה להקבצות התייצבה מול חבורה של אנשי שמאל של תנועת העבודה . בלטה בהעדרותה נציגות מגובשת של היהודים יוצאי ערב , שעשוייה היתה להתריע על ההשלכות של מדיניות ההפרדה להקבצות על הקהילות של יוצאי ערב ועל סיכויי ילדיהן להגיע בהמוניהם להישגים לימודיים נאותים . אלא שנציגות שכזאת לא היתה בקיים באותן שנים . גם בדיונים על הרפורמה בחינוך , שהתקיימו מספר שנים לאחר מכן , לא נטלה חלק נציגות מגובשת של מזרחים ; למעשה , לבד מנציגות של אקדמאים מזרחים
|
|