|
|
עמוד:120
וממזרחה , אשר באותן שנים איישו את קווי הייצור של המפעלים התעשייתיים הגדולים . בישראל של תחילת שנות , 60-ה לעומת זאת , ההפרדה להקבצות הונהגה כדי לקדם שכבה דקה של תלמידים ותלמידות מזרחים בשכונות ובעיירות הפיתוח . השיקולים המיידיים המרכזיים שהינחו את האליטה הפוליטית והחינוכית של ישראל בבואה לבחור בהפרדה היו שניים : האחד , מה שנתפס כצורך חיוני להעלות במהירות את שיעור התלמידים המזרחים המגיעים לתיכון , שמספרם באותן שנים היה מזערי , וזאת , בין השאר , כדי להשקיט התמרמרות אשר היה חשש כי היא תתפתח לכדי מרי אזרחי רחב היקף , כדוגמת זה של ואדי סליב . 1959-ב השיקול השני היה האפשרות לעצב מנהיגות מזרחית שתהיה אמונה על דפוסי החשיבה וההתנהגות של האליטה החברתית-פוליטית , ועקב כך תהיה נוחה יותר למימסד ותימנע מהליכה בכיוון של התארגנות מזרחית עצמאית . מאוחר יותר , בתחילת שנות , 70-ה כאשר הוקמו חטיבות הביניים ובחלק מהם הונהגה אינטגרציה בין-עדתית , שימשו ההקבצות כדי להפריד בין בני העדות השונות תחת קורת-הגג האחת של חטיבת הביניים האינטגרטיבית , ובכך למנוע פגיעה בקידומם של בני הוותיקים , שהוצבו לרוב בהקבצות הגבוהות . בארצות-הברית ובישראל , כאחת , הוקלה מלאכת ההפרדה להקבצות על-ידי היתפסות הציבור - באותן שנים בהן אנו מדברים , דהיינו , שנות 20-ה בארצות-הברית , ושנות 60-ה בישראל - לאמונה בסגולותיהם של מבדקי היכולת למיניהם ( בלום , . ( 1988 האמונה בכך שמבדקים אלה יכולים לאבחן "יכולת טבעית , " או "תורשתית , " ואף להבדיל , כתוצאה מכך , בין מידות היכולת של בני עמים , עדות וגזעים שונים , שימשה כצידוק הולם וחזק ביותר - בהיותו , לכאורה , א-פוליטי ו"אובייקטיבי" לחלוטין - להפרדה בין ילדים בכלל , ולהפרדה בין בני קבוצות חברתיות שונות , בפרט . שיטת ההקבצות כפי שהיא מוכרת בארץ מוסדה לראשונה בארצותהברית בשנות 20-ה של המאה . היה זה בסיומה של תקופה שבמהלכה קלטה ארצות-הברית מיליוני מהגרים , בעיקר מאירופה על חלקיה השונים - מערב היבשת וצפונה , שנחשבו מתקדמים או מתפתחים , ומזרח היבשת ודרומה , שנחשבו לא מפותחים , עניים ונחשלים .
|
|