"שם תיפגשו עם המוני עולים בני גילכם..." בית-הספר, הצבא והבניית ה"ישראליות"

עמוד:99

החית הלוחשת והעין המלעלעת והריש הרועמת והטעמת העיצורים בסופי ההברות העבירו בי צמרמורת של זעם" ( קנז , . ( 1986 : 43 המספר מסתקרן לנוכח העובדה שאותו אבנר שורק לו להנאתו יצירה קלאסית אירופית . אבנר מספר לו כי למד לאהוב מוסיקה ק לאסית בעת שעבד כסבל בחנות למוסיקה , וקובל במרירות על "הילדים המתוקים מרחביה ומבית הכרם , " שלמדו בבתי-ספר נפרדים ולא נהגו לשבת עם צעירים כמותו על הברזלים בכיכר ציון , אלא היו הולכים לתנועה או נשארים בבית עם ההורים , "מנגנים מוסיקה קמרית וכל זה , " ומוסיף ? . "אף פעם לא היו לי חברים כאלה" ( שם . ( 45 : מרכזיותו של המפגש הצבאי עולה גם מראיונות שערכתי עם פעילי סטודנטים באוניברסיטת חיפה בשנת . 1972 פעילי סטודנטים אשכנזים הודו בראיונות כי הם יודעים מעט מאוד על מזרחים . אחד מהם סיפר כי עמד על משמעותם של הפערים החברתיים רק בזמן השירות הצבאי שלו , כאשר היה קצין בחטיבת "גולני" ופיקד על מחלקה שרוב חייליה היו מזרחים . היתה לו זאת הפעם הראשונה בחייו שבה נדרש לשאת ולתת עם אנשים מרקע חברתי ותרבותי אשר , לדבריו , היו בלתימוכרים לו ( סבירסקי , . ( 1982 : 115-116 צה"ל וגבולות ה "ישראליות" ראינו כי בהגדרתה של ה"ישראליות" ובהנהלתה , הצבא תופס מקום מרכזי יותר מבית-הספר . בעוד שמערכת החינוך נבנתה ועוצבה מתחילתה בצורה של מקבץ של נחלות מבודלות , ומעולם לא הצליחה ליצור מסגרת-על אוניברסלית , הרי הצבא נכנה מתחילתו כ"צבא העם , " המבוסס על גיוס כללי ועל מסגרת פעולה אחת ויחידה , תוך ביטול המסגרות הפרה-צבאיות המפלגתיות-תנועתיות של תקופת היישוב . בעוד שהבאים אל מערכת החינוך נכנסים ילד-ילד בשער נפרד , לפי השתייכותם הדתית , הלאומית והמעמדית , הרי שהבאים אל הצבא נכנסים כולם בשער אחד , הלא הוא שער בסיס הקליטה והמיון . אילו ניתן היה להסתפק בתיאור פלאסטי זה , אפשר היה לעבור בנקודה זו לדיון בהשלכות התרבותיות ארוכות-הטווח של היות הצבא בישראל הגורם ה"מהתך , " ולא בית-הספר . אלא שהתיאור הפלאסטי

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר