מבוא

עמוד:12

פעמים . לוינס ידע שיש לתלות את מעורבותם של רבים במאבק למען " הערב המהפכני הגדול" במחלוקות אינטלקטואליות אלה , ושתמיכת הסטודנטים במאבקם של עמי העולם השלישי , ובייחוד במאבקם של הפלשתינאים , גרמה שייסתפקו בראייה פשטנית של העולם . לוינס זכר שבמלחמת העולם השנייה לא יכלו המדוכאים והנרדפים לסמוך על סיוע מגורם אובייקטיבי אלא לעתים רחוקות . בנסיבות שכאלה , האם אינך נדרש להיות חזק דווקא משום שאתה מבודד ? זו הסיבה , טען לוינס , שלמרות ההשפעה המכרעת של השיח הדומיננטי , "יש להשיב לחיים הפנימיים את עדיפותם החדשה . " אכן , גם אם "אנו כמעט מתביישים לבטא , אל מול ראליזם ואובייקטיביזם רב כל כך , מילה 7 מגוכחת זו , " וגם אם יש לתת את הדעת מכאן ואילך על קץ ההומניזם המבוסס מן הבחינה ה"מדעית , " כלום אין צורך לזכור גם ש"התודעה האנושית השברירית , " שנמתחה עליה ביקורת כה נוקבת , מתבקשת פעמים רבות במהלך ההיסטוריה לעמוד לבדה אל מול התהום המפתה ? והאם אין צורך להנחיל לדורות הבאים גם אמת זו ? הספר "הומניזם של האדם האחר" מכיל — מלבד ההקדמה משנת , 1972 שלא נתפרסמה עד אז — שלוש מסות , שנכתבו בשנים , 1964 . 1970 , 1968 נראה לי שספר זה הוא תשובה להתלהבות הרבה מהסטרוקטורליזם , אף שעוצמת המחשבה שבו מרתקת בזכות עצמה , גם במנותק מן ההקשר ההיסטורי שהשתנה זה כבר . ספר זה מצטרף , בצניעות אבל בתוקף , לפולמוס עם מדעי האדם , ששלטו כאמור בתקופה ההיא בשיח ההגותי . לוינס נדרש ברצינות רבה למדעים אלה , והוא מודה ברצון באי האקטואליות של דברים שנאמרו בספרו על רעיונות שהיו מקובלים על רוב עמיתיו . ואמנם , בשנת 1972 היה היעדר הפחד מן המילה "הומניזם , " שמדעי האדם הכריזו שאבד עליה כלח , לא אקטואלי . ואולם לגבי פילוסוף שעיצבו אותו האסכולה הפנומנולוגית של הוסרל ומשנתו של היידגר , לא היה אקטואלי באותה מידה , אך במובן אחר , להוסיף ולהגות ב"הומניזם . " כלום לא הוקיע היידגר בעליל , E . Levinas , Noms Propres , ed . Fata Morgana , Montpellier 1967 , 7 . p . 180 ראה גם בעמוד , 178 ששס נכתב : "דבר לא היה עוד אובייקטיבי . אף לא הקלה שבמדואות בנוגע לוכדות האדם . שום 'מחאה של האינטלקטואלים מהשמאל . "'

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר