|
|
עמוד:10
משקפות אפוא לא רק שאיפות אסתטיות , לא רק רעיונות נעלים מתחום הדת והפילוסופיה , אלא גם הרגלים צנועים ותפיסות שנוצרו בסביבתו היומיומית ובאורח חייו . בלא חקירת היסוד החברתי של יצירותיו של אמן אין להגיע , לדעתי , לידי הערכה נכונה ומקיפה של מפעלו האמנותי . תקוותי היא שהנחה זו תתאמת בספר הזה . שני חלקים לספר . שני הפרקים הראשונים של החלק הראשון — 'האמן בחברה של ימי הביניים המאוחרים ובתקופת הרנסנס' ו'התפתחותו החברתית הפסיכולוגית של האמן' — מבוססים על סדרת הרצאות שהוכנה בשביל המחלקה לתולדות האמנות שבמכון לשפות , ספרויות ואמנויות באוניברסיטה העברית בירושלים . בפרקים האלה ניסיתי לסקור סקירה כללית את מעמדו החברתי של האמן בתקופת הרנסנס ואת דרכי התפתחותו החברתית הפסיכולוגית . שלושת הפרקים הבאים מעלים אפשרויות שונות ומוגדרות של השימוש במחקר סוציולוגי לשם הבהרת בעיות אמנותיות . בחלק השני של הספר נידונות דוגמאות לשימוש כזה בנושאים מסוימים מתחומים שונים . הפרק 'האמן ורשויות העיר' דן בשאלת יחסי הגומלין שבין הפטרון ( הלקוח ) — במקרה זה איש רשויות העיר — ובין יוצר היצירה האמנותית . הוא מבוסס על מאמר שלא נדפס אבל הורצה בשנת 1989 במוסקבה , בכינוס על הנושא : 'העיר בתרבות הרנסנס , ' שערכה המועצה לתולדות התרבות העולמית באקדמיה למדעים של ברית המועצות . על פי דוגמת הסדנה של אלבךכט דיךר והשקפותיו על בעיות היצירה , ניסיתי להראות את מידת חדירתם של רעיונות חדשים אל תוך הפעילות המסורתית בסדנה של אמן בתקופת הרנסנס . מחקר זה , ששמו , 'Durer und seine Werkstatt' פורסם תחילה בכרך של כל כתביו של דירי : , Albrecht Durer — Zeit und Werk ובגרסה מורחבת בכרך : H 3 HcropHH KJiaccnvecKoro HCKyccTBa 3 anema ( לתולדות האמנות הקלסית במערב . (
|
|