פתח דבר

עמוד:12

זמננו . הוא שימש כעורך שותף במשך שלושים ושלוש שנים . כאלף וחמש מאות מאמרים פורסמו בתקופה זו בכתב העת , ורבים מהם תורגמו לגרמנית , לאיטלקית ולשפות אחרות . אף ראו אור עשרות ספרים שהתבססו על מאמרים שהופיעו בו לראשונה . אין הרבה מהקרים העוסקים באירופה במאה העשרים שאינם מציינים מאמרים שהתפרסמו לראשונה Journals , of Contemporary History למעט אולי מחקרים בעלי התמחות מיוחדת . אשר לתחומי ההתעניינות של ג'ורג' עצמו , הוא תמיד חזר לנושא הפשיזם . זמן קצר אחרי מותו פורסמה גרסה מורחבת מאוד של מאמר שנכתב במקורו בשנת 'Towards a General Theory of Fascism' 1979 ( לקראת תאוריה כללית של הפשיזם . ( הכותרת מטעה אולי מעט , מאחר שג'ורג' היה הראשון להודות כי ההבדלים בין הפשיזם לסוגיו , בין גרמניה לאיטליה , בין תנועות שתפסו את השלטון לבין אלה שנשארו באופוזיציה - ההבדלים הללו היו כה בולטים עד שתאוריה כללית המכסה את כולן תישאר רחוקה ולמעשה בלתי אפשרית לנצח . הוא הראה כי הדגש על גורמים כלכליים וחברתיים , ששלט זמן כה רב בכיפה כהסבר לתופעת הפשיזם , תרם אך מעט לחקר הנושא . המחקרים המדוקדקים ביותר הוכיחו כי הנאציזם נהנה מתמיכה של כל המעמדות , ואף שהצליח באזורים הפרוטסטנטיים של המדינה יותר מאשר באזורים הקתוליים , אפילו בתחום זה לא היה ההבדל מכריע . ציבור הבוחרים הנאצי היה אמורפי : הנאצים נהנו מתמיכה חזקה בקרב המעמד הבינוני , אבל גם בקרב מעמד הפועלים קיבלו יותר קולות מאשר מפלגות השמאל . התעשיינים והבנקאים , למעט בודדים יוצאים מן הכלל , לא תמכו בהיטלר לפני תפיסת השלטון בשנת , 1933 פשוט משום שהנאצים היו קיצוניים מדי ולא צפויים במיוחד . מאפייניו הייחודיים של הפשיזם היו אופיו המהפכני , הדגשים שהוא שם על הנוער כסמל לחוסן ולפעולה ועל המיסטיקה הלאומית . השמאל בגרמניה ובאיטליה התקשה להתמודד עם החוויה של מלחמת העולם הראשונה , ואילו הנאציזם והפשיזם שגשגו בעטיה . מוסה האמין כי גורמים תרבותיים , ולאו דווקא כלכליים , מילאו תפקיד בולט בעליית הפשיזם ובניצחונו , וגרס כי אין אחיזה לטענה שהתרבות הפשיסטית סטתה מן הזרם המרכזי של התרבות האירופית , שכן היא קלטה את מה שקסם בה להמונים יותר מבול : " למעשה , הוא [ הפשיזם ] התמקם בלב הזרם המרכזי הרבה יותר [ טוב ] מאשר הסוציאליזם , שניסה לחנך את הפועל ולעדן את טעמיו . הפשיזם לא ניסה לעשות זאת ; הוא קיבל את העדפותיו של האדם הפשוט ורתם אותן למטרותיו . " טענה זו זקוקה אולי לשכלול נוסף , מאחר שלא הייתה תרבות

החברה ההיסטורית הישראלית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר