|
|
עמוד:12
באמריקה הלטינית , ואפילו בארצות הברית , שכוננה את תכנית "הביטחון החברתי" ( Social Security ) שלה בשנת . 1935 אבל אין בכך כדי לסתור את הדעה שמדינת הרווחה חגגה את ניצחונה בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה , וגם הביטוי "מדינת רווחה" נוצר אז . באותן השנים ניכרה השתתפות חדשה וגוברת של מפלגות הפועלים במדינות הדמוקרטיות במערב אירופה , מפלגות שהושפעו מהסוציאליזם אך נטשו את הדרך המהפכנית והשתמשו בדמוקרטיה הליברלית כדי לקדם מדיניות חברתית שבאה לביטוי במדינת הרווחה . בפרט זכורה הדוגמה של מפלגת הלייבור בבריטניה , שהגיעה אז כנראה לשיא כוחה . מדיניות הלייבור נבעה גם מהעובדה שבמהלך המלחמה , בזמן שהעם כולו היה מגויס למאמץ , הובטחו הבטחות בתחום החברתי והמפלגה חשה מחויבות להגשימן בחקיקה . אם לתרגם למציאות היסטורית את המשתמע משלל הביטויים למדינה שנוצרו לאורך כמה מאות שנים , הרי באמצע המאה העשרים הגיעה המדינה לכאורה לשיא עצמתה . המדינה המודרנית עדיין טענה להיות "ריבונית , " "לאומית " ו '' חילונית , " אך גם אחראית על "רווחת " אזרחיה . היא לא ויתרה על סמכותה משכבר הימים לאחוז במונופול על השימוש באלימות בשטחה , היא עדיין לא הכירה בגוף עליון עליה מעבר לגבולותיה , יחסה היה לכאורה שוויוני לכל אזרחיה בלא הבדל מין , דת ומוצא , ובד בבד היא הלכה וריכזה בידיה סמכויות נרחבות בתחומי הייצור , הכלכלה , התרבות , החינוך והחיים החברתיים . כל זאת אמור על אותן מדינות שקידשו את הבעלות הפרטית על רכוש ועסקים ואת השוק החופשי המייצר ומוכר בתנאים של תחרות , שהרי במדינות הסוציאליסטיות ובמדינות החדשות שבאסיה ובאפריקה מלכתחילה נוכחות המדינה והשפעתה על חיי התושבים היו אמורות להיות מכריעות . מה אירע אם כן לקראת סוף המאה שלפתע גרם לכאורה לפיחות גדול בשיעור קומתה של המדינה ? מה עומד בבסיס התחושה , שאליטות אינטלקטואליות קוסמופוליטיות מקדמות , שהמדינה התפרקה הן מנכסיה הן מהתחייבויותיה ויומרותיה והגיע הזמן להניח יסוד למעין שלטון עולמי המדלג מעל מדינות ואומות ? אמנם אפילו החוגים האלה לא הציגו דרך מעשית שתאפשר הקמת מדינה עולמית , ועם זאת דומה כי היום הולכים ומתרבים מי שסוברים כי המדינה הלאומית איננה עוד אותו אמצעי מופלא , פרי המצאתו של האדם , שדרכו תושג התשועה האנושית בעולם הזה . תשובות ראשוניות , לא סופיות , לשאלות אלו אפשר להציע כבר היום . ראשית , עלייתו של הניאו ליברליזם בשנות השמונים של המאה שעברה כרסמה במעמדה של מדינת הרווחה . תועמלני הניאו ליברליזם טענו בזכות מדיניות כלכלית המתבססת על שוק חופשי . הם הצביעו על העלות הגבוהה של מדינת הרווחה וביקרו את הבזבזנות וחוסר יעילותן של ממשלות החולשות על מפעלי ייצור . הביקורת נשמעה אז בעוז גם מצד מנהיגים בעלי השפעה , כגון ראש ממשלת בריטניה מרגרט תצ ' ר ונשיא ארצות
|
|