מבוא

עמוד:7

מבוא ארבעה עשר המאמרים המכונסים בכרך זה הם פרי עיבוד והרחבה של הרצאות שנישאו בכנס העשרים ושמונה של החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז זלמן שזר לתולדות ישראל ( ט - ' י"א בתמוז תשם"ד , 30-28 ביוני . ( 2004 בחירת נושא הכנס הושפעה מתחושה של היסטוריונים רבים שאחרי עשרות שנים שבהן בלטה בחקר ההיסטוריה מגמה להתרכז בתחומי החברה , הכלכלה , התרבות וההיסטוריה של חיי היום יום , ניכרת בשנים האחרונות התעניינות מחודשת בהיסטוריה פוליטית , לאומית ובין לאומית . מגמה זו מושפעת בוודאי גם מן השינויים המתרחשים במעמדה של המדינה המודרנית ובנסיבותיה ובגישות השונות אל המדינה בהיותה צורת הארגון הפוליטי השוררת בעולם . מדינות , אפשר לומר , היו מאז ומעולם . משחר ההיסטוריה , מהזמן שבו בני האדם התיישבו ביישובי קבע בטריטוריות מתוחמות , לימדו עצמם קרוא וכתוב , חוקקו חוקים וקיימו שלטונות מרכזיים , מסוג זה או אחר - מאז ואילך היו מדינות . ועם זאת חלפו אלפי שנים עד אשר החלו לקרוא להוויה השלטונית משפטית חברתית תרבותית כלכלית הזאת "מדינה" ( באנגלית . ( state קודם לכן קראו להן בשמות אחרים - " ממלכה , " "פולים" , ( polis ) "אימפריה" - אבל בערך באמצע המאה השש עשרה הופיע ביטוי חדש , ותזכורת מוקדמת לכך , מראשית אותה מאה , אנו מוצאים בספרו של מקיאוולי , "הנסיך , " שמשפט הפתיחה שלו קובע באורח שאינו משתמע לשתי פנים : " כל המדינות , כל צורות השלטון , אשר הייתה להן ויש להן היום ממשלה בבני אדם , היו והנן רפובליקות או מונרכיות . " המיוחד בהגדרה של מקיאוולי הוא השימוש המכליל במונח החדש כדי לתייג משטרים וצורות שלטון שונות , הן בהווה הן בעבר ובעתיד . אלא שיש לתת את הדעת ששימוש מעין זה יכול גם לעוות או לשנות את המשתמע מהמונח המקורי . לדוגמה , חיבורו המפורסם של אפלטון על הפוליטיקה . ביוונית שם החיבור הוא "פוליטיאה" , ( Politeia ) מילה שמשמעותה רחבה למדי , ואפשר לתרגמה , בהתאם להקשר , משטר , מוסדות ממשל , חוקה , זכויות אזרחות או "עניינים שנוגעים לפוליס . " כבר קיקרו תרגם את "פוליטיאה" בהצלחה ללטינית במילים , res pubiica שמובנן "העניין שנוגע לציבור כולו . " אבל כאשר נקבע שם ספרו של אפלטון בלטינית Respublica ( במילה אחת ) ובשם זה הגיע ללשונות אירופה , שובש מובנו של השם * זוהי הזדמנות נאותה להודות לחברי הוועדה המארגנת של הכנס : פרופ ' אלי בר נביא ו פרופ' חדוה בן ישראל , פרופ' דניאל גוטוויין , פרופ ' אילן גריילסאמר , ד " ר הלי זמורה , מר צבי יקותיאל , פרופ ' אהרון שי וגב ' טובי וייס ( מרכזת הוועדה . (

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר