פרק ראשון מבוא

עמוד:13

פרק ראשון מבוא הרפובליקה הרומית , שלאזרחיה עמדה הזכות להתכנס באספות , לחוקק חוקים ולבחור את נושאי המשרות הציבוריות השנתיים , השאירה חותם בל יימחה על ההיסטוריה העולמית . בימי חייו של קיקרו , שנרצח בשנת 43 לפנה"ס , הגיעו כוחות רומיים צפון מערבה עד לדרום אנגליה ומזרחה עד לקווקז , לנהר החידקל ולצפון חצי האי ערב . לא צריך להיות מעריץ גדול של רוח המלחמה המאפיינת את המסורת הרומית כדי לחשוב - כפי שסבר פוליביוס מאה שנה קודם לכן , כשגבולותיה של הפעילות הצבאית הרומית היו מצומצמים בהרבה - שיש מקום לערוך בחינה אמפירית מדוקדקת של חוקתה של רומא ושל הסדר המדיני הנהוג בה , וכן לנסות להבינם ( כפי שעשה פוליביוס ) מתוך השוואה לדוגמאות ידועות אחרות של משטרים מדיניים . אני מדגיש כאן את המילה "אמפירית / ' מכיוון שהרבה ממה שהרומאים עצמם כתבו על המערכת הפוליטית שלהם היה נגוע בפולמוס וטעון אידאולוגית , ובמידה רבה מכוון אל העבר הרחוק , מאות שנים רבות לפני זמנו של הכותב . ואולם , כפי שאטען שוב ושוב בספר זה , לתדמיתה של הרפובליקה הרומית הקדומה בספרות , שנכתבה במאות החמישית והרביעית לפנה"ס ותוארה בעשרת הספרים הראשונים של "ההיסטוריה" של ליוויוס , שחוברו תחת שלטון אוגוסטוס בשלהי המאה הראשונה לפנה"ס , הייתה חשיבות רבה בהגות המדינית המערבית המאוחרת - לא מעט משום שמקיאוולי היה עתיד לעסוק בתיאור הספרותי הזה של הרפובליקה הרומית הקדומה בספרו "עיונים בעשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליוויוס" . ( Discorsi sopra la prima deca di Tito Livid ) במושג "הגות מדינית" כוונתי לטווח רחב של גישות מחקריות הקשורות אלה באלה , שבהן אני כולל מחקרים תיאוריים והיסטוריים של חוקות ומשטרים , מחקרים סוציולוגיים על נושאים כגון השתתפות פוליטית , פטרונות והתנהגות הבוחר , מחקרים משווים של סוגי משטרים , ועיונים

החברה ההיסטורית הישראלית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר