האסופה המקראית תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי הצורה עד מוצאי ימי הביניים

עמוד:9

קטע אחר על ישראל ; אמנם הדוגמאות מסוג זה מעטות . ( מושג כזה הוא גם ההיפך מן הקודם , היינו : התפרקות של יחידות ( במיוחד כשהחלקים מופיעים עכשיו במקומות שונים בספר ; גם הדוגמאות מסוג זה מעטות , אבל יש להן , וגם לקודמות , משקל מכריע של עדות . ( המושגים הללו מושרשים בתנאים של איסוף והאיסוף הוא העשוי להסביר אותם . בתנאים של תוספות והרחבות אין לתופעות הטקסטואליות שביסוד המושגים הללו הסבר של ממש . חיבור החומר הנאסף והפיכתו לספרים קאנוניים נתפס לי לא כעשייה מקרית , עם מידה של שרירות , שכתוצאה ממנה נוצרה עירבוביה ובילבולת , לפי התפיסה השלטת . חיבור הספרים נראה לי כפעולה מושכלת , מכוונת , עם מודעות מלאה למבנה הספרים . מבנה הספרים נקבע לפי סדרות רצופות של יחידות מסוג אחד , סדרות הבאות בזו אחר זו וסוגיהן הם ארבעה לכל היותר , עד כמה שנמצא למאספים : נבואות פורענות לישראל , נבואות נחמה לישראל , נבואות על הגויים , סיפורים על הנביא ( הסדר לאו דווקא והוא יכול להשתנות . ( אם לא נמצאו למאספים כל ארבעת הסוגים הביאו רק שלושה סוגים , או רק שניים , או רק סוג אחד , כדוגמת נחום , שלא נשתיירו ממנו אלא נבואות על אשור ( וכבר היו שנחפזו להכתירו בשל כך כ'נביא לאומני . ( ' הסדרות קרויות לי אפוא 'חטיבות סוגיות , ' והעובדה שהן מסתמנות בכל ספרי נביאים אחרונים ( להוציא ספרים כיונה , יואל , מלאכי ) היא ראיה שאין למעלה ממנה לעצם קיומן . הקאנוניזציה של שרידי הספרות הנבואית היתה מפעל שנוסד על אמות מידה קבועות ומוצקות שתוקפן יפה לכל הספרים , מפעל אחד במהותו , מפעל מכריע בתולדות הדתות , שהניח אבני יסוד להתגלמות היהדות בהוויתה הבתר-מקראית . בדומה לחלק ב כך גם בחלק זה לא תמיד ולא בהכרח העדפתי את ההתייחסות למחקרים אחרונים על הישנים . שיטתי בהבנת חיבורם של ספרי הנביאים אינה דומה בעיקרה לדעותיהם של אלה ושל אלה . אבל דעתם של האחרונים עומדת תכופות בסימן של סחף פרוע , חסר מעצורים ( ראה , למשל , ספר ישעיהו א—לט . ( ואילו חוקרים קודמים , אף שהיו מרוסנים יחסית בהחלטות ספרותיות , הגזימו מאוד בקביעת זמנים ולא נרתעו מלמשוך דברים מספר ישעיהו א—לט , למשל , עד לימי החשמונאים ואף למטה מזה . השתדלתי , עד כמה שיכולתי מגעת , לבדוק את מירב הספרות העצומה שנכתבה על ספרי הנביאים , אבל גזרתי על עצמי להיות בררן בהפניות . ואם ימצא המעיין שהתעכבתי יותר מן השיעור הממוצע על דעותיו של

מוסד ביאליק

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר