האסופה המקראית תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי הצורה עד מוצאי ימי הביניים

עמוד:8

שנקרא שמו על הספר . לטעמי היתה זו טעייה , חר-פעמית בעיקרה , שנקשרה באיסוף ואירעה בשעת האיסוף . לא היתה זו שרשרת של 'תוספות' והרחבות מידי ' עורכים , ' כפי שנוהגים להניח . וכבר עייפה הנפש מן הדיבור התכוף , הכפייתי , על עירך , 'ךדקטור , ' שצץ משום-מקום והוא אחראי לכל דבר , ואתה אינך יודע מהיכן מוכח קיומו ( אין בכך כדי לבטל סימני עריכה ברורים וגלויים שגם הם בנמצא . ( במילים אחרות , להוציא את ספר יחזקאל ( שהאופי המיוחד מאור של כתביו דחה חדירה של יסודות זרים לו וכל האינוונטר הספרותי הקרוי בשמו נראה כשייך לו , ( אין טעם להכחיש שספרי הנביאים משופעים למדי בדברים שאינם אותנטיים . אבל אין להיסחף בהכחשה כמעט-כוללת ( מעין מה שאירע בחקירת ספר ישעיהו ) וכל עוד אין ראיות לסתור מוטב להחזיק את הכתוב בחזקתו . הנחת המחקר השגרתי היא שבכל ספר קאנוני של נבואות יש 'גרעין' של דברים אותנטיים מידי הנביא , ועל זה נוספו , כאמור , הרחבות ותוספות ער שקיבל הספר את ההיקף והצורה שיש לו לפנינו . ההנחה היא שקיים מעין גשר דמיוני של דברים שבכתב , הנמתח מן הגרעין האותנטי אל הספר שלפנינו . הנחתי שלי היא , כנגד זה , שיש להבדיל בהחלט בין תקופת פעילותו הספרותית של נביא לבין האיסוף של מה ששרד מכתביו - בדרך כלל זמן רב , עד למאה וחמישים שנה ויותר לאחר תום פעילותו של הנביא . גזירת הגורל היתה שהמצאי של הכתבים הנבואיים יתמעט וילך עם הזמן . ואמנם להוציא את ספר ירמיהו ( שבהיותו נביא החורבן במובהק היתה האסכולה הדבטרונומיםטית כרוכה אחרי כתביו ושימרה אותם במידה מרובה , ( מה ששרד הוא לרוב חלק קטן בלבד ממה שיצא מידי הנביא - וספר תרי עשר , וגם יש' א—לט , הם העדויות לכך . להתמעטות המתמדת , שנתבקשה בטבע הנסיבות , עם שינויים מסוימים במהלך הזמן בצורת החומר הספרותי , הושם מחסום אגב יצירת הספרים הקאנוניים . מכאן ואילך נתקיימה הירושה הנבואית לדורות , כצורתה , ולפי ההיקף שנתפסה בו בשעת האיסוף . הנחת היסוד של איסוף שרידים כדרך לחיבור ספרי הנבואה הקאנוניים , השונה מן המקובל בשיגרה המקצועית , חייבה אותי ליצור מערכת שלמה של מושגים המיוחדים לעניין . מושגים כאלה הם 'קבוצת איסוף' ( של יחידות ספרותיות , ( 'מיקבץ של קטעים אחידי פתיחה' ( אני רואה מקרה כזה כמיקבץ , לא כיחידה אורגנית , במיוחד אם הקטעים עוסקים בעניינים שונים , ( 'קטע תועה . ' מושג כזה הוא 'איחוי של יחידות' ( זרות זו לזו , עד למקרים של הרכבות כלאים , כגון קטע אחד על יהודה

מוסד ביאליק

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר