|
|
עמוד:7
בצורה דרסטית , ולרוב אף להשבית , את כוחה של הנבואה . אלא שהתהליכים שהביאו ליצירתם של קאנונים בשלוש הדתות המונותיאיסטיות נשתנו זה מזה . במחקר זה נשתדל להראות שהתוצאות הדומות הושגו בדרכים שונות . במילים אחרות , הדמיון הטיפולוגי בץ הקאנונים של הדתות המונותיאיסטיות אינו ראיה שאותה השתלשלות היסטורית נתרחשה ברקע כל אחד מהם . לא זו ההנחה שעליה מבוסס המחקר המודרני של תהליך הקאנוניזציה של המקרא . הנחתו של זה היא שצריכה להיות אנלוגיה גמורה בין תהליכי הקאנוניזציה של המקרא ושל הברית החדשה , ושכל הגלוי לעין בתהליך השני מוכרח להיות מובלע בתהליך הראשון , 'המקביל , ' שהתרחש בישראל . שני עקרונות מרכזיים מסתמנים בתהליך הקאנוניזציה של הברית החדשה , ולגביהם אין ספקות : ראשית , עיקרו של תהליך זה היה ברירה מתמדת של ספרים מתוך מבחר רחב . ספרים הראויים זכו ונכנסו לקאנק וכל האחרים נשארו בחוץ . שנית , בכל מקרה היה מרחק זמן בין חיבורו של ספר לבין ההכרה במעמדו הקאנוני . ההנחה המקובלת במחקר המקרא היא ששני העקרונות נתקיימו במלואם גם בקאנוניזציה של המקרא . ואף שלגבי הברית החדשה אין לפקפק בנכונותם של שני העקרונות האלה , לגבי המקרא תהיה דרכנו מנוגדת בתכלית להנחה השלטת , שגם בתהליך הקאנוניזציה שלו כאילו נתקיימו אותם שני העקרונות . בפרקיו הראשונים של חלק זה של מחקרנו נשתדל להראות , שלפי הכלל , ובניגוד למקרה הברית החדשה , לא ברירה היתה בקאנוניזציה של המקרא אלא ההיפך מזה : איסוף של שרידים , או של מה שנראה כשרידים , מן התקופה שהיה חסד אלוהים שרוי בה על ישראל — איסוף בכמה תנופות , בזו אחר זו , עד שהוקפה האסופה במלואה ותמו כל השרידים . וכן נשתדל להראות , שלא שספרים שכבר נתחברו היו כאילו מונחים עד שעשאום חלק מן הקאנון , כתפיסה המקובלת במחקר . להיפך , רובם המכריע של ספרי האסופה המקראית , שהם ספרי כינוס , מלכתחילה לא נתחברו אלא על מנת להכיל את השרידים , ופעולת הכינוס היא שהקנתה לספרים את מעמדם הקאנוני . ברוב השרידים ( לא בכולם ) היתה קדושה עוד קודם שכונסו , אבל באותו שלב לא היתה זו קדושה קאנונית . ואילו עצם הכינוס בכל אחד מספרי האסופה המקראית פעל כדי לשנות את אופי קדושתם של השרידים — משום שרובם של ספרי האסופה המקראית מלכתחילה לא נתחברו אלא על מנת להיות במעמד קאנוני . בחלק א של המחקר , המוגש בזה לקוראים וללומדים , נציע את עיקרי השיטה
|
|