|
|
עמוד:11
אל הדר כבודו האדיר מכול הנסיך והאדון פרידריך אוגוסטוס מלך בפולין וכוי ונסיך בוחר בסאכסוניה וכוי הוד מלכותו , נכנע עד עומק לבי מניח אני דפים אלה לרגליו . תקוותי במעשה הזה מושתתת על המנהג הבא אלינו מתור הזהב ההוא של האמנויות היפות , אשר שב אל עולמנו במלוא תפארתו הודות להוד מלכותו . בימיו של אוגוסטוס האמינו , שיצירה הנוגעת לאמנויות תאבד מערכה , אם תוקדש למישהו אחר ולא לאוגוסטוס עצמו , אבי האמנויות היפות . הוד מלכותו זכה לקבל בירושה , יחד עם תכונות גדולות אחרות של השליט הזה , את החסות על האמנויות היפות , והתנסות כלשהי באמנויות , שבהן הוד מלכותו הוא המבין הנאור ביותר והשופט העליון , תובא , כמובן מאליו , קודם כול להכרעתו החכמה שלו עצמו . יהיה זה בלתי צודק , אם יוקדש דבר לשמו המהולל של הוד מלכותו , שלא יימצא בד בבד גם ראוי לדורות הבאים . ואולם לכך כוחותי לא יספיקו . ומה אפשר להביא לפני הודו , יהיה גדול ורם כאשר יהיה , שלא ייראה פעוט ושפל לעומת רוממות הודו . המעט הנתרם על יךי ישמש באותה עת גם מנחה לאל המגן על ממלכת האמנויות היפות , זו שאל גבולותיה העזתי להיכנס . הרי קורבנות נתקבלו תמיד , פחות על שום עצמם ויותר על שום הכוונה הטהורה הטמונה בהם . וזו תדבר בשמי . להוד מלכותו מעבדו הכנוע והצייתני מכולם וינקלמן
|
|