|
|
עמוד:13
פוטר אותו מכל אלה ; כל מה שביכלתו לעשות הוא להבליט ולהאיר את הזיקה שביניהם . ביתר דיוק ניתן לומר , שספר על מוסיקולוגיה עוסק בנושא מחקר המוסיקה . הוא מטפל בשאלות היכן , כיצד ומשום מה נעשה מחקר בתחום זה . הוא מציג לפנינו את חוקר המוסיקה , אדם המתהלך בתוכנו מאז נוצרה המוסיקה ובני אדם התחילו לחפש דרכים להבנתה . משעה שמוסיקאים חורגים מעבר לשלב של נגינת תווים סתם ושואלים את עצמם 'מה משמעות הדבר הזה שאני מנגן , ' ? הם פונים אל מוסיקולוגים — או כפי שתיאר אותם הנזיר תיאודוריקוס במובאה לספר זה , אל 'אנשים היודעים כיצד לדבר על המוסיקה דברי טעם ולחטוף את משמעותה המלאה על סמך שיקולים של ממש' ן — בבקשת הסבר לשאלות המטרידות אותם . אך נמצא , שבמקצוע הומאניסטי כמוסיקה אין התשובות הני תנות בדור אחד יכולות תמיד לספק את יצר סקרנותם של בני הדור שלאחריו . המיכאניקה של המחקר המוסיקולוגי נשתנתה לא פחות מן המוסיקה עצמה . בימי הביניים שלטה בכיפה תפיסתו של בואתיוס , שעניינו של חקר המוסיקה 'בהערכת המוסיקה על פי & כל ועיון' , ואילו בדורות שלאחריו שמו את הדגש ביתרונות האמפיריות המדעית . התמורות בדרכי המחקר , סיבו 1 מניחים שתיאודוריקוס חי במאה הארבע עשרה , בנאפולי . חיבורו , שנשתמר בכתב יד מן המאה החמש עשרר . ( ברומא , ספריית הוואתיקאן נדפס ב Scriptorum de musica medii aevi novam seriem ( פאריס , , ( 1869 בעריכת אדמונד דה קוסמאקר ;( de Coussemaker ) המשפט המצוטט מובא בעמ' 178 של הכרך השלישי . אצל תיאודוריקוס נשמע הד כביכול מדבריו של בואתיוס , בן המאה השישית , שכתב בנוסח דומה : 'הרי הידיעה על מה שעושה השני גדולה ונכבדה היא מעשיית אותם הדברים שהוא עושה ... על כן , מדע המוסיקה מצוין בכר , שהוא מכוון אל תפיסת הדברים בשכל ולא אל עשייתם בפועל ממש' ( ראה , Boetii de institutione musica libri quinque בעריכת גוטפריד פרידליין [ לייפציג , , [ 1867 עמ' . ( 224 2 שם , עמ' . 225
|
|