|
|
עמוד:13
הערות אחדות על האנטישמיות וגילוייה מזה מאות בשנים צוברים גילוייה השונים של האנטי יהדות דימויים ותמות זהים ביסודם , אשר האנטישמיות שבה ונזקקת להם . מאז המאה השמונה עשרה ועד ימינו , חוזרות ההאשמות הנושנות , בלבושן החילוני המודרני , במונוטוניות אבסורדית ומחרידה . כאשר החליטו פסארדו מדענים , כי הגיעה העת לסווג את בני האדם בדומה לבעלי החיים , הם המציאו 'דתות' גזעניות , כך שהעם המפוזר בין העמים הפך ל'גזע בין הגזעים / והיהודי , המקולל של הכנסייה , נתפס על ידי האמונות הגזעניות החדשות כיצור מנוון ומושחת . היהודי של וולטר , הנגוע בכל הפגמים , וש'אף על פי כן אין להעלותו על המוקד , ' הפך בחלוף הזמן , ובאיצטלה מדעית , לסרטן ממאיר , שלואי פךךינן סלין Louis-Ferdinand ) ( Celine ואחרים דנו אותו לכליה . היהודי , שאך מקרוב בחר בדרך ההתבוללות , מצא את עצמו לכוד ברשתותיהן של תורות גזע שטופות שנאה , פסאודו מדעיות ורציונליות , שעקב אופיין המופשט היו אפלות ומעוותות לאין שיעור מחומות הגטו . למן האנטי יהדות ועד לאנטישמיות , 'התפתח' ( האומנם ניתן לכנות זאת התפתחות (? הפתרון המוצע ל'שאלה היהודית' המפורסמת בהתאם לתקופות : החל מבחירה בין המרת דת — כלומר גזר דין מוות רוחני ואובדן הזהות — לבין שריפה על המוקד , דרך כליאה בגיטאות ובמחנות הריכוז , אפליה ונידוי מקרב הקהילה האנושית , שהכינו את הקרקע והצדיקו את מעשי הטבח , ועד להשמדה בתאי הגזים . השנאה , הרדומה פחות או יותר בעת שהשלטון אוסר את ביטויה , שבה לפעפע בארסיות מרגע שהשעה כשרה לכך . אך בעוד שלפני פרשת דרייפוס ניתן היה עדיין להיות אנטישמי ' בתום לב , ' מכל מקום בלי להוציא לעצמך שם רע , הרי שבהמשך , קיבל הדבר ממדים שונים לחלוטין , לאחר שנתגלו 'תוצאותיהם
|
|