|
|
עמוד:13
תרבות אכילה מקדמת דנא הייתה ההנאה מאוכל אחת מהנאות החיים הגדולות ביותר . עדויות היסטוריות מלמדות כי המזון הוא מרכיב מרכזי בתרבות , לדוגמה : תרבות האכילה המצרית או תרבות האכילה הרומית , שתרמו להתפתחות המושג "הדוניזם" - אכול ושתה כי מחר נמות ! גם עבור רוב התושבים של החברות המערביות הפוסט-מודרניות הפסיק המזון מזמן להיות רק מקור קיום ותזונה , והוא טעון במשמעויות חברתיות , תרבותיות וסמליות , כל טעימה וכל ארוחה יכולות לספר לנו על עצמנו ועל מקומנו בעולם ( גבעון , ; 2005 קליינבת , . ( Bell & Valentine , 1997 ; 2005 מזון הוא עובדה חברתית , תצוגה מרהיבה של ייצוג קולקטיבי , אך גם בעל יכולת להניע רגשות חזקים אצל היחיד . בעולם שלנו זהות עצמית מוגדרת על ידי ההנחה , כי אנחנו הננו מה שאנחנו אוכלים ! אחד הסממנים של התפתחותה של תרבות האכילה במדינת ישראל הוא שפע המרחבים המוקדשים לנושא בתקשורת הכתובה והוויזואלית ( בארי וחקלאי , ; 1998 הרדוף , . ( 1998 תרבות האכילה יצרה מצד אחד אניני טעם , שפיתחו עולם פולחני עשיר של סמלי סטטוס ושל סמלי תרבות סביב נושא המזון , ומצד אחר היא פיתחה גם מצבים של הפרעות אכילה . תופעה זו נובעת כעיקר משינוי ברמת החיים ומשינוי ברמת המודעות כלפי המושג "אכילה נכונה . " בנוסף לכך , הצבת אידאל יופי נשי של גוף רזה גרמה לילדות , לנערות ולנשים רבות לחתור בכל מחיר להשגת מודל זה . כדי לדון בשאלת תרבות האכילה ראוי לבחון את האכילה תחילה כדפוס התנהגות ראשוני שנועד קורם כול להעניק לאדם חיים , לאחר מכן - כממלא תפקידים חברתיים , ולבסוף - כנושא משמעויות סמליות רבות .
|
|