הקדמה

עמוד:13

הספרות המדעית רבה מאוד . מחקרים קצרים וארוכים מתפרסמים חדשות לבקרים . הרשימה הביבליוגרפית אינה מביאה את כל אוספי המקורות ואת כל המחקרים הרלוונטיים לנושא המונוגרפיה . הדגש מושם במחקרים מן הדור האחרון , ושם ימצא המעיין הפניות למחקרים קודמים . חיבורים רבים שלא נכללו ברשימה הובאו בגוף החיבור במקומות המתאימים . התיאוריות השונות והמנוגדות המהלכות בימינו בשאלת הזיקה וההמשכיות בין דת ישראל לפני הגלות לבין היהדות של התקופה הפרסית וההלניסטית , וכן שאלת הקשר האתני וההיסטורי של היהודים בתקופת פרס ויוון לאוכלוסיית ממלכות ישראל ויהודה גרמו “ מהומה ומבוסה ומבוכה” ( יש ‘ כב . ( 5 מכאן החשיבות שנודעת למחקר שמטרתו ללמוד ולהבין את מקומה של גולת בבל בראשיתה כתקופת ביניים וכגשר המקשר בין תקופת המלוכה לתקופת שלטון פרס ואת חלקה בעיצוב דמותה של היהדות ושל הזהות היהודית כפי שהתפתחו במרוצת ימי הבית השני . כדי שהקורא ירוץ בספר ללא סטיות ארוכות מן הנושא המרכזי , לא מצאתי לנכון לתת סקירות ארוכות וניתוחים של אירועים ומהלכים ( כמו מסעות מלחמה ) שתוצאותיהם חורבן והגליה . כמו כן נמנעתי מלהציג בפירוט רב ובאריכות מייגעת תלי תלים של סברות ( שרובן אינן אלא “ תרגילים אינטלקטואליים” למען “ עשות ספרים הרבה אין , ”קץ קהלת יב ( 12 בנוגע לבעיות של לקסיקוגרפיה , מקור , חיבור , תוספות ותחיבות , עיבודים ועריכות על גבי עריכות של ספרים , פרקים , ופסוקים וחלקיקי פסוקים במקרא בנוסח המסורה . בעיות אלו שנויות במחלוקת חריפה וסברות שונות ומנוגדות מתפרסמות חדשות לבקרים עד עצם היום הזה . המעיין בספרות המחקר יגיע למסקנה שהסתום רב על המפורש והמשוער מרובה מן המוכח בעליל . הסתפקתי בהזכרה ובהפניה אל ספרות המחקר בנוגע לבעיה זו או אחרת כדי שהמעיין בספר והמתעניין בסוגיה הנידונה ישקול ויקבל פירוש זה או אחר לפי טעמו . קביעת עמדה במחקר זה נעשתה בגישה שקולה , זהירה ומנומקת ובמודעות שהסוגיה הנידונה שנויה במחלוקת . כדי שהספר יהיה נגיש גם לקהל הרחב והמשכיל נמנעתי מלשבץ בתוך הטקסט תעודות בכתבן ובלשונן ( להוציא שמות , מונחים וביטויים ) והסתפקתי בציון הפרטים הרלוונטיים שבתעודה בגוף החיבור במקומות המתאימים ובהפניה אל הפרסום המדעי . יתרה מזאת , הוספתי נספח ובו אסופה של תעודות שתורגמו מן המקור בידי פרופ ‘ רן 2 ראויה לציון הערתו של הרן , האסופה המקראית ב , עמ ‘ : 20 “ המחקר הביקורתי מדבר הרבה על שינויים , הוספות והרחבות שנעשו , דרך חירות וללא שום מעצור , בספרי המקרא במהלך חיבורם ולאחר חיבורם , ואת הכל תולים בעורכים , שלרוב אינך יודע מי הם . וכל המעיין בדבר יודה שלפעמים קצה נפשו מן הקלות הבלתי–נסבלת שבה מגדירים קטעים , מימין או משמאל , כ ‘ תוספות’ ( בלא להכחיש את עצם העיקרון שתוספת היא דבר אפשרי . ” ( לדעת הרן רוב הטענות על תחיבות והרחבות מאוחרות מבוססות על “ רגישות פורמליסטית מודרנית . לאיש המקרא , גיבוב רב-סוגי ודאי לא היה צריך להפריע ” . ( האסופה המקראית ג , עמ ‘ . ( 318

פרדס הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר