הקדמה

עמוד:12

הספר בא למלא חסר בחקר תולדות עם ישראל לדורותיו , שכן אין מחקר מקיף על גולי ישראל ויהודה במסופוטמיה ובסביבתה הקרובה במאות השמינית , השביעית והשישית לפסה “ נ , מחקר המסתמך על מכלול המקורות שברשותנו כדי לסרטט תמונה היסטורית של הגולים מהיבטים שונים . לעומת זאת יש מחקרים רבים על תפוצת היהודים מן התקופה הפרסית ואילך . נדגיש שמונוגרפיה זו אינה עוסקת בפזורה היהודית בתקופות הפרסית , ההלניסטית והרומית . בתקופות אלו מתאים המינוח “ , ”תפוצה “ פזורה” ( Diaspora ) ולא גלות / גולה . ( Exile ) המחקר מתבסס על מכלול הידיעות בנושא המעוגנות בספרות המקרא לסוגיה ובמקורות שמחוץ למקרא , בעיקר אלו שנמצאו בערי אשור ובבל ובאזורים סמוכים , שהיו נתונים בשלטון האימפריות המגלות . החומר החוץ–מקראי הוא חשוב הרי לא תיתכן הבנה נאותה של גורלם ומצבם של גולי ישראל ויהודה ללא לימוד הרקע ההיסטורי והתרבות החומרית והרוחנית של הארצות שבהן ישבו הגולים בעידן האימפריה האשורית והאימפריה הבבלית ובראשיתה של התקופה הפרסית . הדיון במכלול העדויות לסוגיה מסוימת מגמתו לחשוף את הקווים האופייניים והייחודיים של גולי אשור ובבל תוך התעלמות מווריאציות סינכרוניסטיות ומהתפתחויות דיאכרוניות , כאלה שאין להן משמעות לנושא הנידון . אין כאן הכללה ופישוט אלא גישה המדגישה מצד אחד את הקווים העבים של התמונה ההיסטורית , ומן הצד האחר מדלגת על הדקויות שאין בהן כדי לטשטש את התמונה בכללותה . זו גישה הנוטה לראות במקורות השונים חלקים שאפשר לצרפם לשלמות אחת ומתלכדים לתמונה רבת צבעים . אין חיבור זה שונה מכל מחקר היסטורי על העת העתיקה , הנדרש לכלי מחקר נוספים מתחום חקר המקרא , אשורולוגיה , פילולוגיה , ארכיאולוגיה סוציולוגיה–אנתרופולוגיה , מדע המדינה ויחסים בין–לאומיים ועוד . הצצה בביבליוגרפיה תעיד על התרומה הרבה והסגולית שיש למחקריו של רן צדוק בתחום האונומסטיקון השמי הצפוני–מערבי ואיתור גולים מישראל ומיהודה על בסיס ניתוח השמות שבכתובות האכדיות . כן מסתמך החיבור על מחקרים חשובים בכל הנוגע למבנה של החברה המסופוטמית על מיעוטיה ; לשיטות הממשל האימפריאלי ומערכות הכלכלה ; לניתוח הטקסטים המקראיים והחוץ–מקראיים וריקעם ההיסטורי בזיקה לגולים ולתפיסת ( או תפיסות ) עולמם של הנביאים במה שנוגע לגולים ולגלות ולדפוס של “ גלות . ”ושיבה 1 ראו דבריו של א ‘ מלמט בשם המשורר וההוגה גתה : “ כי הפרטים שואבים אל הכלל ומהם נוצרים ‘ השרטוטים הגדולים ‘ המגוללים את התמונה . ”ההיסטורית מאמר ביקורת בקדמוניות לז ] 128 [ תשס “ ה , עמ ‘ . 120 מדובר בצלילים שונים המצטרפים למנגינה אחת . זאת בניגוד לחשיבה האטומיסטית המפרידה בין הדבקים . ראו גם את הערתו של למברט , “ , ”גולים עמ ‘ “ Finally , we should not dismiss something as fi ction because it does not write : 214 . history as we would " עם זאת אין התעלמות מן ההבחנה ברבדים שונים ובקולמוסים שונים , פרי תהליך ממושך של עריכות עם הרחבות ושינויים “) הביקורת . ( ”הגבוהה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא