|
|
עמוד:5
ריאיון עם חיים גורי 23 . 3 . 2009 גורי : ברוכים הבאים לביתנו . השאלה הראשונה היא כרגיל – מה תשתו , תה או קפה ? ואם קפה , איזה קפה ? אני שותה ' קפה בוץ , ' ואומר לכם מדוע : מדי שנה מתפרסם בצרפת מדריך גסטרונומי של חברת הצמיגים ' מישלן . ' הוא מציין את המסעדות הטובות בעולם , מחלק ציוני כוכבים או מזלגות וכן עוסק בתרומת המדינות והעמים לטעים ולמעולה . כאשר נערכה בדיקה כזאת לפני עשרות שנים על ישראל לא נכתבה אפילו שורה אחת . שגרירנו בפריז קיים קשר רצוף עם ירושלים בסוגיה הזאת . הופעלו לחצים , הגיעו עד ' האינטרנציונל הסוציאליסטי . ' אז באו החוקרים הנה ושאלו : מה תרמתם לגסטרונומיה ? השיבו אחינו : פלאפל , סלט ירקות , גפילטע פיש . את אלה תרמו הערבים , היוונים והאשכנזים באירופה , השיבו העורכים , ואז אחד מהם נזכר ואמר שפעם בביקורו בארץ הוא שתה קפה ששותים רק בישראל וקוראים לו ' קפה בוץ . ' לכן אני , כפטריוט ישראלי , שותה את הקפה הזה . מהן השאלות שלכם ? שאלה : באמתחתנו שאלות רבות העוסקות במגוון רחב של נושאים : הציונות , מדינת ישראל , התרבות העברית בימינו , דור תש"ח והביקורת עליו , מדינת ישראל והשואה ועוד . נפתח בשאלה על השפה העברית ועל האופן שאתה רואה את התפתחותה בעשורים האחרונים ? תשובה : אתם מעלים נושאים חשובים מאוד , שיהיה קשה לסכמם בפגישה אחת , אך אנסה לעשות זאת . נפתח בנושא השפה העברית , אנו עדים לניצחון כביר של העברית . אל העברית רבת הדורות , על כל אוצרותיה ומכמניה נוספה העברית הארץ–ישראלית של הדורות האחרונים , המעניקה ביטוי להוויה המקומית הנוצרת ומתחדשת ללא הרף , מפסגות הביטוי ועד לשון הרחוב והעגה של עם שלם הדובר וקורא וכותב עברית . עם בארצו הנזקק לשפעת מונחים עבריים במילון המקצועי של הוגי דעות ופועלי מוסכים . שפה חיה וססגונית . היא אינה רק שפתו של עמנו , היא הפכה להיות לשון דו–לאומית . רבים מבני המיעוטים דוברים עברית שוטפת , קוראים ואף כותבים . אנו עדים לפריחה . מן הצד האחר קיימת תופעה המדאיגה אותי מאוד , והיא רידודה של הלשון בפי רבים מדובריה וכותביה . שפה ללא אזכורים תרבותיים , ללא רב–גוניות לשונית , ללא אוצרות המשלים , ללא שימוש במילים נרדפות , ללא זיכרון . לא פעם תלמידי שמיניות–שביעיות מתקשים להבין שירה עברית חדשה בשל הנתק האסוציאטיבי מהמקורות . בפגישותיי עם תלמידים כאלה נתקלתי ברבים שהתקשו להבין שיר של רחל שיש בו אזכורים מקראיים . אין שירה עברית ללא רבדים . התרבות זוכרת .
|
|