|
|
עמוד:4
שיצרה לכאורה ספרה אוטונומית של ' אמנות לשם אמנות , ' המקדמת לאומיות ומודרניות ומשקפת למעשה מגמות של תיחום והתבדלות חברתית . תיאור זה של עילית העושה שימוש בהילה של תרבות לצידוק ההגמוניה שהשיגה מאיר את תולדות המוזאונים בתובנות ובמושגים שנטבעו בשדה הפוליטיקה של התרבות , והוא תקף במידה רבה בחקר המוזאונים משלהי שנות השמונים של המאה העשרים . טרכטנברג לא דנה בזיקה שהתקיימה בין אמנות אוטונומית למגמות אמנות שפותחו בתנועת הפועלים , ונראה כי בדיון באמנות החזותית בארץ ישראל נעדר מיפוי , ולו ראשוני , של מגמות אמנות שהתגבשו בזרמים השונים של תנועת העבודה . התחקות אחר המגמות הרעיוניות והחברתיות שהתעצבו בשתי התנועות הקיבוציות הגדולות ודיון בדרך השתקפותן של מגמות אלה באופי המוזאונים שהוקמו בהן , המובאים בפרקי הספר , עונים לחסר המחקרי הזה . הדיון הנוכחי מבוסס על מתודולוגיה המשלבת סוגים שונים של מחקר היסטורי , כגון היסטוריה תרבותית ואינטלקטואלית ( הכוללת הגות , ספרות ועוד ) והיסטוריה חברתית . מתודולוגיה זו מחייבת בנייה של קורפוס מחקרי ספציפי המתבסס ברובו על מקורות ראשוניים השאובים בעיקר מארכיונים מקומיים וכלליים של המוזאונים , של הקיבוצים הרלוונטיים , ארכיוני התנועות והארכיון הציוני , בצד הידרשות למקורות משניים . המקורות הראשוניים משמשים בין היתר לשחזור השתלשלות הקמתו של כל מוזאון ומוזאון , לאפיון הרקע של אוכלוסיית הקיבוץ בעת הקמתו לפי ארצות המוצא , ההשכלה , המקצועות וה'הביטוס' של החברים . אלה נצברים ממניפה מגוונת של תיקי ארכיון ( חוברות זיכרון של חברים , תיקי ועדות , פרוטוקולים של שיחות קיבוץ , התכתבויות מוסדיות ואישיות ועוד ועוד . ( מתודולוגיה זו אומצה כדי להתמודד עם מכשלת הרדוקציה ב'שיח' של תהליכים חברתיים ותרבותיים מורכבים , רוויי סתירות ומתחים . נראה כי ניתוח ה'שיח' בלבד עלול להוביל למיתיזציה – לסרטוט גופים או דמויות בקווי מתאר גסים , שאינם מדידים מבחינת זמן ומרחב , ולחסימה של היבטים חדשים . הקיבוץ כמיקרוקוסמוס מאפשר בחינה של מוסד המוזאון לאמנות בקהילות של מהגרים מארצות רבות שהתקבצו בארץ ישראל בתנאים היסטוריים של שינוי רדיקלי , אבדן בית ומשפחה ואימוץ מערכת חיים חדשה . המוזאון לאמנות נדון . 9 ראו קומבס , מוזאונים ; פולו , ההמצאה ; הנ"ל , מוזאון וחברה ; שרמן , מונומנטים . . 10 ' הביטוס' ( habitus ) הוא מעין סכמה המתגבשת בבית הגידול בילדות , והוא העומד ביסוד הבחירות על פי הטעם האישי וקובע למעשה את העמדה המוכללת כלפי העולם כתבנית המשפיעה על הערכה , על תפיסה ועל פעולה .
|
|