מבוא

עמוד:1

מבוא באתי לספר כאן את סיפור הקמתם והתמסדות פעולתם של מוזאונים לאמנות בקיבוץ משנות השלושים עד שנות השישים של המאה העשרים . במרכזו עומדים שני מוזאונים : משכן לאמנות עין חרוד ובית וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע , ונדון מקומם בהקשר של רשת מוסדות שהקימו שתי התנועות הקיבוציות הגדולות , הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי השומר הצעיר . פרט למוזאונים יסדו שתי תנועות אלה הוצאות ספרים – הוצאת הקיבוץ המאוחד וספריית פועלים , ונטלו חלק בהקמת מרכזי תרבות בערים , ' המרכז לתרבות של ההסתדרות' ו'המרכז לתרבות מתקדמת . ' מאז הקמתם ועד היום ממשיכים המוזאונים והוצאות הספרים להתפתח ולהתרחב וההידרשות למקומם בחברה ובתרבות של ישראל מחייבת דיון נרחב , ולא כאן מקומו . תשתית מוסדית זו , בקיבוץ ובעיר , התקיימה בזיקה לרשת ענפה של מוסדות מפלגתיים ותנועתיים , לאישים מרכזיים מעולם האמנות ולמגמות הרעיוניות–תנועתיות שאליהן השתייכו אישים אלה . ייסודם של מוזאונים לאמנות בקיבוץ בתנאים קיצוניים של חברה מגויסת ותובענית כלפי היחיד מעורר שאלות בדבר היחסים בין אמנות לחברה , בין מרחב פרטי לציבורי . בניין תרבות מתפרש בספר זה לא רק בהקשר של בניין אומה אלא גם בהקשר של בניין חברה . שתי התנועות הקיבוציות הגדולות הציעו שני מודלים שונים של חברה . כל אחד מהם הושתת על רעיון המגלם מערכת יחסים שונה בין יחיד לחברה : אידאל ה'עדה , ' קהילה כפרית שתפנית בכל ממדי פעולתה מזה , ורעיון ' הקבוצה הגדולה , ' שילוב בין קהילה לחברה ובין ' כפר' ל'עיר' מזה . האם קיימת זיקה בין חזונות חברתיים אלה לבין כינונם ואופי פעולתם של מוזאונים לאמנות בקיבוץ ? התשובה לשאלה זו תתברר להלן . . 1 כינוס היסוד של ' המרכז לתרבות מתקדמת' נערך במרחביה 1–ב באוקטובר . 1946 מועדון המרכז לתרבות מתקדמת פעל בתל אביב וקידם תרבות ואמנות . משכנו נדד ברחובות העיר , מנחלת בנימין לדיזנגוף ולמאפו , הוענק לו השם ' צוותא' ומשנות השבעים ועד היום הוא שוכן ברחוב אבן גבירול .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר