על מבנה וייעוץ

עמוד:8

אחד השימושים בזרות המסויימת של היועץ לארגון הוא באפשרותו "לא לקבל" את התבניות הכמו אקסיומטיות שמוצגות בפניו במפגשים הייעוצים , לזהות פערים בין מבנה פורמלי לבלתי פורמלי , ולחשוף סתירות אינהרנטיות ופרדוכסים . ואכן לא פעם , מתחת למבנה אחד יכול להסתתר מבנה אחר , שונה לחלוטין . המבנים הגלויים וחלק מהתפישות השכיחות בשדה הארגוני ( לא פעם מתוך רצון להדגיש סדר , שליטה ובקרה ) מנסים ליצור סדר מלא , ולכן גס נכשלים באופן חוזר ונשנה . ניתן להציע הקבלה בין פעולת המבנים השונים בארגון לבין הפעולה הבו זמנית של המודע והלא מודע . פרויד התמקד באפקטים הדינמיים של הלא מודע , באופן שבו מה שמודחק צף ועולה . דבר זה מתברר בעיקר באמצעות השיח . באופן דומה אפשר לשאול על היחס בין המבנה הארגוני הגלוי למבנה הכלול בדיבור . ניתן לעקוב אחר שרשרת המסמנים ולחפש בה חוקיות וסדר , לרבות חיפוש המירווח בין המילים . בארגון , וכמובן לא פעם גם במפגש בייעוצי , הדיבור השכיח הוא רפרנסיאלי , כדי להשיג משהו . נחוץ לספר סיפורים , כדי לקשור בין הדיבור לעבודה , ואלה תמיד מופנים אל מישהו המזוהה כרלבנטי על פי המבנה . בקשר הייעוצי הדיבור מכוון אל היועץ , אך עניינו הוא הפעולה הארגונית . עם זאת , כמובן , גם כשהנועץ מדווח על התרחשות ארגונית , הדיבור אינו זהה למה שהיה וההתרחשות היא מתוך הראייה שלו . עבודת היועץ איננה בחקר העובדות לאשורן אלא בסיוע לברר את מה שנמצא בדיסקורס . כאן יש חשיבות לבירור הקשר בין המשמעויות הנקשרות בהתרחשויות הארגוניות לבין מה שמופיע בשיח של יועץ ונועץ שהרי מה שמוצג ליועץ באופן שכיח הוא בגדר תבנית שמתקיימת בדיבור , לעיתים באופן גלוי ולעתים באופן משתמע : ] למשל , אתה תציע ואנחנו נדחה . ם למשל , אתה תאמר ואנחנו לא נבין . 1 למשל , אתה תקבע עבורנו מה נכון ומה — לא . לא פעם נוכל ללמוד על ההתפתחות בייעוץ מתוך ההתפתחות שחלה בתבנית הדיבור . היועץ — נמצא בתור מי שמקשיב , ושאליו מופנים דברים . אין הוא דבר כשלעצמו . דרכו הנועץ מכוון את עצמו לזולת כדי לדעת את האמיתות של דבריו . ( Lomaire , 1977 ) הוא משהה תגובה , על בסיס קשב ומתוך מיקוד בנאמר ובירורו . בפעולתו נחשף באופן שכיח מתח בין המגמות הסותרות של אימפרסונליות לפרסונליות . כמו בשפה , שרק דרכה אנחנו יחידים ורק דרכה אנחנו מובנים . בתהליך זה ניכר כוחה של "הנחת הידע" שיש ליועץ ( ליגיל , ( 1992 וההמחשה איך הפיקציה , להבדיל מהריאליה , עובדת . כמובן זה הייעוץ מציע סוג קשב שזוכים לו רק ביחסים הראשוניים ובאהבה . לא פעם זהו גם יחס מתקן , שמתפקד כמשהו מותאם יותר או שחסר היה במבנה קודם . עם זאת אין לקשר הייעוצי בארגון מעמד אלא ביחס להוייה המבוררת , שהינה מחוצה לו . מראי מקום . 1 דהאן , ג . , ( 1996 ) ה"מציאויות" השונות של הייעוץ הארגוני , אנליזה ארגונית , , 2 עמי . 12-5 . 2 לעיל , פ . . ( 1992 ) העברה בקליניקה הלאקאניאנית , הסמינר של השדה הפרוידיאני . . 3 לוי , א . , ( 1996 ) העבודה עם היהעברה' בפרקסיס של הייעוץ הארגוני , אנליזה ארגונית , , 2 עמי . 41-34 . 4 קייסמנט , פ . , ( 1995 ) להוסיף וללמוד מן המטופל , תל אביב , דביר .

צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר