|
|
עמוד:41
ידע חיוני זה לגורמים , "גבוהים"ה כגון ארגוני הביטחון והמודיעין הישראליים , ובהתחשבות לקויה של הקברניטים בידע הנובע מהחייל הפשוט בשטח . מודגשת כאן חשיבותו של המודיעין הקרבי - מחלקות המודיעין בגדודים ובחטיבות . הקמ"ן הזוטר בשטח מחזיק את האצבע על דופק האירועים ומזהה אותם מכלי ראשון . התנסותו היא יקרה מפז . מחאת ההמונים בשני האירועים האמורים התרחש שבר מגמה פוליטי דמוגרפי . שניהם אופיינו ב"לקיחת העניינים לידיים" על ידי הציבור ברחוב ( הפלסטיני והכלל ערבי . ( ב"אביב הערבי" יצאו המפגינים נגד משטר מדינתם , בעוד שבאנתפאדה קיבלו המפגינים את הנהגתם הפוליטית - אש"ף והארגונים האסלאמיים - כמייצגת ראויה שלהם . למרות זאת , בסופו של דבר התאפיינה האנתפאדה בספונטניות ובתחושת “ כלו כל הקיצין" של הציבור ה"אזרחי" הפלסטיני . חוסר ההבנה הישראלי רק תרם להגברת המהומות , כמו ההחלטה לעשות שימוש בכדורי גומי ופלסטיק ובשבירת איברים באלות . גורם אחד שהייתה לו חתימה מודיעינית גבוהה יותר באנתפאדה היה “ נשק" הכרוזים . בכרוזים אלו , שהופצו ברחוב הערבי , ניסו המפקדה המאוחדת ( אש"ף על ארגוניו ) והארגונים האסלאמיסטיים בגדה וברצועה להכווין את ההפגנות האלימות ואת המרי האזרחי - שביתות מסחר , שביתות פועלים , חרם על מוצרים ישראליים . הכרוזים היו גורם מאחד לציבור הפלסטיני והיו הדבר הקרוב ביותר להסדרה פוליטית של המהומות . זה לא פגע בספונטניות של המהומות ובהשפעת האזרח הבודד ברחוב עליהן . ב"אביב הערבי" מילא האינטרנט את תפקיד הכרוזים . דרך הרשתות החברתיות ( כגון פייסבוק וטוויטר ) הופצו ההנחיות לצאת להפגנות ולנקוט צעדי מחאה שונים . הדבר בלט בעיקר במצרים , שבה התקיימה תשתית אינטרנט רחבה יחסית . שיטת ה"גיוס" המוצגת כאן היא גרסתה האלקטרונית של ה"פזעה" - העברת מידע מכפר לכפר והזעקת הגברים לצאת לקרב , שהייתה נהוגה בארץ ישראל המנדטורית ( במרד הערבי הגדול 1939 1936 ובמלחמת ( 1948 בקרב הכפריים הפלסטינים . במקום העברת המידע מפה לאוזן ובעל פה , השתרשה שיטה של יצירת קשר עם כלל גולשי האינטרנט באמצעות פרסום קריאות והנחיות ברשתות החברתיות . חולשתה של שיטת הגיוס באינטרנט נעוצה בכך שגם לארגוני הביטחון , המתנגדים למהומות , יש גישה לחומר המתפרסם , והם יכולים לפעול בהתאם לכך . זו החתימה המודיעינית הגבוהה של ההתארגנות הספונטנית של המהומות . סיכום האנתפאדה ו"האביב הערבי" מהווים אירועים מאתגרי מודיעין . בשניהם נדרש המודיעין לשינוי הפרדיגמה המושגית ולהיערכות מול מציאות חדשה . ב"אביב הערבי" אף עמדו שירותי הביטחון הערביים בפני מאבק הישרדות , מתוקף היותם מזוהים עם המשטרים שאותם יצאו המפגינים להחליף . האנתפאדה “ נפלה בין כיסאות" המודיעין הישראלי , כאשר השב"כ , אמ"ן , מתאם הפעולות בשטחים והמינהל האזרחי כולם חולקים באחריות להבנת השטח ולהפעלת מערך האיסוף מול תופעת המהומות החדשה ( חדשה בהיקפה וחדשה בנחישות המפגינים . ( באנתפאדה וב"אביב הערבי" באה לידי ביטוי תופעת “ ההמון" שסר פחדו מידו הקשה של השלטון , שמניע את האירועים ומשפיע על קבלת ההחלטות של השלטון . המודיעין נדרש כאן להתמודד עם כוח חדש . לא מרכז קבלת החלטות אלא עשרות ומאות אלפי אנשים פרטיים המרכיבים את הקולקטיב הקרוי “ . "המון יש כאן בעיה קשה ביותר בכל הנוגע לאיסוף - החתימה הנמוכה של התהליך הפוליטי , שמתחיל בהתארגנות אד הוק של המונים היוצאים לרחוב בלי שניתן לזהות את התהליך עם דמות ספציפית . קשה לדעת כצד ייטה מאזן הכוחות ומי מוביל הטיה זו . אי אפשר לדעת היכן קיים יעד להפעלה יומינטית משמעותית של סוכנים . מערכות סיגינט אינן יעילות במצב שבו התקשורת היא בעל פה וברמקולים בכיכרות , ולא במערכות קשר ממלכתיות או צבאיות . מערך המחקר מצדו נדרש לחזות התנהגות של גופים כאוטיים כמו ההמונים - משימה כמעט בלתי אפשרית . במצב של מודיעין “ קלאסי" - מדינה מול מדינה - אפשר לנתח את דמותם של המנהיג או ההנהגה ולצפות את כוונותיהם . קשה הרבה יותר לנתח המון שאין בו “ מנהיגים , "פוליטיים אלא הוא מורכב מהרבה מאוד פרטים שלכל אחד דעה משלו . על רקע זה צמח לאחרונה בארה"ב המושג “ חוכמת , "ההמון כשווה ערך לקבלת החלטות שקולה במרכז קבלת החלטות ממסדי . האתגר המודיעיני הוא כיצד להתמודד עם תופעה כזאת , איסופית ומחקרית . השאלות המתעוררות והמצריכות עיון מיוחד הן : האם הממסד המודיעיני אכן מיועד ובנוי לאתגר כזה ? האם זה מתפקידו ? האם המאמץ להתמודד עם “ חוכמת ההמון" צריך לבוא על חשבון המאמץ מול מקבלי ההחלטות ? האם ניתן בכלל ליצור מודלים להתמודדות מחקרית עם התופעה בדומה למחקרי שוק ושיווק הנהוגים במודיעין העסקי ? ( ועל כך ראו גם במאמר הבא ) רשימת המקורות מופיעה באתר המל"מ , בגרסה האינטרנטית של הגיליון בעמ’ 49 הגורם הראשון שזיהה כי “ יש משהו אחר" בגל המהומות שפרץ ברצועת עזה ונמשך גם בגדה היה החיילים המוצבים בשטח . מודגשת כאן חשיבותו של המודיעין הקרבי . הקמ"ן הזוטר בשטח מחזיק את האצבע על דופק האירועים ומזהה אותם מכלי ראשון חולשתה של שיטת הגיוס באינטרנט נעוצה בכך שגם לארגוני הביטחון , המתנגדים למהומות , יש גישה לחומר המתפרסם , והם יכולים לפעול בהתאם לכך באנתפאדה וב"אביב הערבי" באה לידי ביטוי תופעת “ ההמון" שמניע את האירועים ומשפיע על קבלת ההחלטות של השלטון . המודיעין נדרש כאן להתמודד עם כוח חדש . לא מרכז קבלת החלטות אלא עשרות ומאות אלפי אנשים פרטיים המרכיבים את הקולקטיב הקרוי “ המון"
|
|