|
|
עמוד:39
באלימות קשה בסוריה , בריאקציה החילונית במצרים לשלטון האחים המוסלמים או בסימני שאלה לגבי עתיד המונרכיות הערביות . סביר להניח כי עבודות שתיכתבנה בנקודות זמן מאוחרות יותר תהיינה בעלות מטען ידע והבנה רבים יותר . ההפתעה המושגית הן האנתפאדה והן “ האביב הערבי" הם דוגמאות לתופעת ההפתעה המושגית . הפתעה זו מבטאת חוסר רלוונטיות של המערכת המושגית המודיעינית , וזו המדינית , לעומת התפתחויות המהוות שבר מגמה ( שינוי בכיוון ההתפתחות ההיסטורית של זירה נתונה . ( ההפתעה המושגית מחייבת עדכון של מערכת המושגים . בשני האירועים ההיסטוריים האמורים , האנתפאדה ו"האביב , "הערבי נוצר מצב של פער בין תפיסת הרשויות השונות לבין המציאות בשטח . כך , בראשית האנתפאדה תפסו הן הקברניטים הישראלים והן הנהגת אש"ף ( שישבה אז בתוניס ) את המהומות ברחוב הערבי כ"הפרות סדר" שביטוין הפיזי הוא הממד החשוב שלהן . רבין , שר הביטחון הישראלי , לא דחה נסיעה לארה"ב בימי המהומות הראשונים , ובכך הנחיל את הרושם שאינו “ מתרגש" יתר על המידה מהאירועים . בתוניס דיבר ח'ליל אל וזיר ( אבו ג’יהאד , מראשי אש"ף ) עם אנשיו על מספר המכוניות הישראליות שהוצתו בשטחים , כלומר התייחס לממד הפיזי והחמיץ את שבר המגמה האמיתי - התמרדות עממית ספונטנית נגד ה"כיבוש" הישראלי . ברור שהיה גם פן פיזי למהומות ולמרי האזרחי שהוכרז בעקבותיהן , אך הוא היה הפן הפחות משמעותי . ההמשגה , הן בצד הישראלי והן באש"ף , הייתה חייבת להשתנות . מושגים כמו “ הפרות , "סדר “ , "מהומות “ מרי , "אזרחי “ , "הנהגה “ , "אויב “ חזית" וכדומה היו חייבים להשתנות . לשני הצדדים לקח זמן להגיע לתובנות כאלו ולעדכן את גישתם הביטחונית . בשלב זה לא ברור אם ההמשגה מחדש אכן התחוללה בישראל ובעולם הערבי . גם בפרוץ “ האביב הערבי" היה ממד של התקוממות ספונטנית , לראשונה בתוניסיה ואחר כך בשאר מדינות ערב , בעיקר בלוב , במצרים ובסוריה . גם ההמונים המוחים ב"אביב הערבי" הונעו על ידי שאיפה לנפץ מציאות קשה - בעיקר מבחינה כלכלית וכן פוליטית ( מחאה על ריכוז הכוח כולו בידי מעטים . ( כמו השאיפה הפלסטינית לנפץ את משטר , "כיבוש"ה כך שאפו מובילי “ האביב הערבי" לנפץ את משטריהם המושחתים . המאורעות המכוננים שני האירועים האמורים אופיינו בקיום “ מאורע מכונן" שהצית את האש , תרתי משמע . ב 8 בדצמבר 1987 נהרגו ארבעה פלסטינים בתאונת דרכים , כאשר מכוניתם נדרסה על ידי משאית נהוגה בידי ישראלי . במחנה ג’באליא שברצועת עזה פשטה שמועה שלפיה ניסה הנהג הישראלי לנקום את מות אחיו בפעולת טרור . זה היה ה"ניצוץ" שהצית את אש האנתפאדה . ב 17 בדצמבר 2010 שרף עצמו מוחמד בועזיזי , צעיר תוניסאי , במחאה על מצבו הכלכלי הקשה , באקט שהיווה את ה"ניצוץ" שהצית את “ האביב . "הערבי שני אירועים מכוננים אלו התאפיינו , כמו המאורעות שבאו אחריהם , בפער גדול בין הערך הפיזי שלהם לבין ערכם הסמלי פוליטי . בשום דרך לא יכול היה ארגון מודיעין כלשהו לזהות בעוד מועד את גל השמועות בג’באליא או את הצתת בועזיזי , ובוודאי לא לחזות את האש הגדולה שהציתו . המאורעות המכוננים התאפיינו ב"חתימה מודיעינית" נמוכה , ומכאן הקושי בזיהוים . אין תעבורת קשר או הכנות הניתנות לזיהוי בתצפית ( אווירית או קרקעית , ( ואי אפשר לדעת מראש מי יבצע פעולות משמעותיות ( ואז ניתן לגייסו כמקור יומינט . ( בתורת הכאוס מדובר על “ תלות רגישה בתנאים , "התחליים המכונה גם “ אפקט הפרפר" - כשפרפר המנופף בכנפיו מעל לאסיה התיכונה מניע תהליך המסתיים בסופת טורנדו בארה"ב . “ פרפרים" כאלו היו מפיצי השמועה בג’באליא , ובועזיזי בתוניסיה . במקום שבו הם התרחשו היה האפקט הפיזי שלהם נמוך , אבל במקומות אחרים , רחוקים , הייתה להם השפעה ניכרת - העולם הערבי הוצת באש , והשלטון הישראלי בשטחים נפגע , ועמו השתנתה מערכת היחסים שבין ערבים ליהודים בישראל ובשטחים . “ האביב הערבי" התאפיין גם ב"אפקט הדומינו" - במדינה אחר מדינה הלכו והתרבו ההפגנות ובעת הצורך גם התקוממות חמושה לוחמת מול המשטר ( כגון בסוריה ובלוב . ( התנאים ההתחלתיים - הפגנות רחוב - התפתחו והתעצמו עד כדי הפיכה אלימה או חילופי שלטון . האספקט המודיעיני ההבדל המשמעותי מבחינה מודיעינית בין האנתפאדה לבין “ האביב הערבי" נובע מההבדל בין מקומם של שירותי המודיעין והביטחון בישראל לבין אלו של מדינות ערב . עבור המודיעין הישראלי מהווה האנתפאדה אירוע “ , "חיצוני המתרחש בתא שטח נתון ( הגדה המערבית ורצועת עזה ) ולא במרכזי האוכלוסין והתשתית הישראליים . גם כשהתרחשו פיגועים בתוך שטח ישראל , בסיסם היה בגדה או ברצועה . בעולם הערבי היוו שירותי המודיעין מכשיר שלטוני בידי המשטר , אותו משטר שהמפגינים יצאו לנפץ . ההפגנות כוונו גם נגד שירותים אלו והתרחשו בסביבה “ , "פנימית כשעצם שרידות הגוף המודיעיני מוטלת בספק . כך , מודיעין חיל האוויר הסורי , החזק בשירותים הסוריים ( עקב הרקע של חאפז אל אסד בחיל האוויר , ( מזוהה עם השלטון העלווי והמערכת הפוליטית , ונפילת משטר בשאר אל אסד תהיה גם סופו של הארגון , כמו גם סופם של ארגוני ביטחון ומודיעין אחרים . עבור צה"ל מהווה האנתפאדה “ עימות . "מוגבל מופעלים בו בעיקר כוחות ייעודיים , כמו חטיבת " כפיר" או יחידות מיוחדות , ולא נעשה שימוש במסות הכוח המשוריין והאווירי של צה"ל . חיל האוויר מעורב בלחימה בעימות המוגבל , אך לא במלוא כוחו ולא על ידי מערך טייסות הקרב הנושאות בעיקר הנטל במלחמה גבוהת עצימות . המלחמה בשטחים לא כפתה על ישראל משטר כלכלי קשה או שימוש מופרז בכוח . מול “ האביב , "הערבי לעומת זאת , אין מקום לתפיסה “ , "מוגבלת והמשטרים נדרשים להפעיל את כל האמצעים בשני האירועים ההיסטוריים האמורים נוצר מצב של פער בין תפיסת הרשויות השונות לבין המציאות בשטח . כך , בראשית האנתפאדה תפסו הן הקברניטים הישראלים והן הנהגת אש"ף את המהומות ברחוב הערבי כ"הפרות סדר" שביטוין הפיזי הוא הממד החשוב שלהן שני האירועים המכוננים התאפיינו בפער גדול בין הערך הפיזי שלהם לבין ערכם הסמלי - פוליטי . בשום דרך לא יכול היה ארגון מודיעין כלשהו לזהות בעוד מועד את גל השמועות בג’באליא או את הצתת בועזיזי , ובוודאי לא לחזות את האש הגדולה שהציתו
|
|