|
|
עמוד:34
מדבר יותר מדי , עם יותר מדי אנשים . כל התנהגותו נראתה בעיני הראל כאנטי - חשאיות . כאשר למד הראל כיצד גייס א"ד את חברי הרשת במצרים , החליט כי אין לו הבנה וגישה מודיעינית וכי איננו מעוניין שהאיש ימשיך לשרת ביחידה . קצין מטה נוסף , בדרגת רב - סרן , נתבקש אף הוא לעזוב . הקצין לחץ על הראל , כבר מיומו הראשון ביחידה , לזמן אותו לפגישה . כאשר נפגשו , שלף מתוך חולצתו תדפיס סודי ובו פרטים על מבצע מסוים . הוא הושיט את המסמך לעבר הראל ואמר : “ קרא . את החומר הזה לא הראיתי אפילו למוטקה בן - צור , כי לא סמכתי עליו . “ בו ביום ביקש הראל מראש אמ “ ן : “ את האיש הזה אתה לוקח מפה , היום ! רב - סרן שעוצר חומר מלהגיע למפקד היחידה ומסתיר ממנו דברים , איש כזה אני לא רוצה “! בתום סבב הפגישות ביקש הראל מיוסקה יריב , מפקד הגדוד השמיני של הפלמ “ ח , לשוב לצבא כסגנו : “ ראיתי שזה דבר בלי סוף , הרבה מאוד תחומי טיפול ואחריות עצומה . פניתי ליוסקה וביקשתי שיבוא מיד , והוא בא מיד . “ שלושת היו “ דים בשלב הזה נכנס למרכז הבמה שחקן חדש . אלוף - משנה יובל נאמן , לימים פיזיקאי בעל שם עולמי , פרופסור , ח “ כ , שר בממשלה ונשיא אוניברסיטת תל אביב , נקרא גם הוא באותו חודש אל הרמטכ “ ל משה דיין . נאמן , קצין המבצעים של גבעתי במלחמת העצמאות , היה אז רמ “ ח תכנון במטה הכללי . בפגישה הנחית עליו דיין באבחה טיפוסית את תפקיד סגן ראש אמ “ ן וממלא המקום הזמני שלו . זה היה סוף דרכו של בנימין גיבלי בתפקיד ראש אמ “ ן . אחרי שבועיים של חפיפה עם יובל נאמן הוא עזב את לשכתו . שלושה חודשים לאחר מכן שב מלימודיו יהושפט הרכבי , סגנו של גיבלי , ומונה לתפקיד ראש אמ “ ן . במסגרת חלוקת העבודה עם הרכבי קיבל נאמן את האחריות המלאה על “ היחידה המבצעית . “ “ שלושת היו “ דים “ ( יובל , יוסי ויוסקה ) החלו , אפוא , להתוות את דרכה של יחידה 131 החדשה ( שהפכה ל ( 188 - בשנתיים הבאות . סיפר נאמן : “ במהלך החפיפה עם בנימין התחלתי לעבור בין היחידות . בביקור הראשון ב 131 - חשתי במצב רוח מאוד מדוכדך . הקצינים האחראים ביחידה היו אפילו בסוג של פאניקה . הייתה הרגשה של משגה גדול ומצב מאוד מסובך . “ בביקור השני ביחידה 131 כבר פגשתי את שני ה’יוסקס’ ( הראל ויריב ) מחליפים את מוטקה בן - צור , שגורלו הוכרע כגורלו של בנימין . על יוסי הראל שמעתי , לא הכרתי אותו עדיין . ידעתי שדיין הביא אותו . היה לו שם טוב מימי עלייה , ’ב פיקוד על ‘ . ’אקסודוס הייתה לו מין הילה של גיבור . התחלנו לעבוד . שיקום היחידה היה יעד חשוב ראשון . “ לא הייתה בנמצא , אז וגם אחר כך , אף לא יחידת מודיעין אחת אשר יכולה הייתה להגיש את ה “ תפריט “ שהציעה יחידה , 131 שהפכה ליחידה . 188 תפריט זה התבסס בעיקרו על פיגועי איכות באישים ובאמצעי לחימה בארצות ערב , קרובות ורחוקות . כל זאת באמצעות לוחמים - תושבים שהוחדרו לארצות יעד בכיסויים שונים . לעתים בוצעו המבצעים על ידי “ אורחים “ לשעה , שלא היו דווקא ישראלים . בעיקרון , דובר על פיגועים בעת מלחמה כוללת . למעשה , בוצעו מבצעים מן הסוג הזה גם ב “ ימי חול . “ לצד פיגועי האיכות - בעיקר בקציני צבא בכירים ובציוד לחימה שאיים על מדינת ישראל - עסקו הלוחמים , כתוצר נלווה , גם באיסוף מודיעין . אם הצליחו להתערות בחברה הגבוהה בארצות היעד - הביאו , לא פעם , פניני מודיעין מהסוג שאף יחידה טכנולוגית לא יכלה לספק . זה היה מידע שגם הלוויין המשוכלל והרגיש ביותר בתקופתו “) סאמוס , “ לוויין ריגול אמריקאי ראשון , שהחל לצלם רק בינואר ( 1961 לא יכול היה להציע . אכן , כבר בסוף הקיץ של שנת 1955 החלה היחידה ללבוש דמות מחודשת . בעבודה שהוגדרה לימים על ידי שותפי סוד “ שקדנית ויסודית “ נבנו נדבכים חדשים בתחומי הגיוס , ההדרכה והציוד המבצעי . עם הזמן הרחיבו תעוזה ודמיון את הטווח הגיאוגרפי של זירות ההפעלה . הן פלשו לתחום האווירי , לתחום הימי ולתחומים עסקיים חדשים . ואומנם , שנה וחצי לאחר שהגיעו ליחידה , יכלו יוסי הראל , יוסקה יריב ויובל נאמן מפקדם הישיר - להצביע על הצלחה מוכחת מבחינתם : “ בתוך 18 חודש הצלחנו ‘ להוריד’ יותר קצינים בארצות ערב מאשר הורידו בכל השנים הקודמות , “ סיכם לימים יוסי הראל , “ ואיש לא נתפס . “ משא של 200 טון בסוף דצמבר 1957 ביקש יוסי הראל , מפקד , 188 ללכת הביתה . לאחר שנתיים וחצי עמוסות ומתוחות חש כי משא בן 200 ק “ ג שהונח על כתפיו עם קבלת התפקיד - הפך ל 200 - טון . לימים סיפר על כך : “ כשנכנסתי , ’עסק’ל לא חשבתי איך יוצאים מזה . יחד עם זאת אמרתי לעצמי : זה דבר שאי - אפשר לעשות הרבה שנים . הפריסה היא גדולה : אתה יודע שיש לך בחור בדמשק , ובחורים אחרים במקומות אחרים , יש לך מפעל במצרים . אנשים נכנסים ויוצאים . אתה לעולם אינך יודע אם בשלוש בבוקר לא תקבל צלצול שאחד נתפס ואתה לא יכול לעשות הרבה . מה תעשה ? תתקוף את דמשק כדי להוציא אותו “? בעיה אחרת , ארוכה וסבוכה בעיני הראל , הייתה בעיית הגיוס וההכשרה של הלוחמים . המסקנה של הראל הייתה ברורה : “ תוך זמן קצר ראיתי שפיקוד על יחידה כזאת הוא מעמסה גדולה על הכתפיים , שהמשקל שלה רק הולך וגדל . אי - אפשר להמשיך את זה שנים . אתה הופך שחוק וצפוי . רק יוסקה יריב יכול היה לעשות את זה , והוא באמת החזיק בתפקיד המפקד 11 שנה . הוא המשיך את כל הדברים שהתחלנו יחד . “ ואכן , בדצמבר 1957 הודיע יוסי הראל , באופן מפתיע למדי , על פרישתו . הוא נסע אל דוד בן - גוריון והגיש את התפטרותו באופן אישי . בתום סבב הפגישות ביקש הראל מיוסקה יריב , מפקד הגדוד השמיני של הפלמ “ ח , לשוב לצבא כסגנו : “ ראיתי שזה דבר בלי סוף , הרבה מאוד תחומי טיפול ואחריות עצומה . פניתי ליוסקה וביקשתי שיבוא מיד , והוא בא מיד" לא הייתה בנמצא , אז וגם אחר כך , אף לא יחידת מודיעין אחת אשר יכולה הייתה להגיש את ה “ תפריט" שהציעה יחידה , 131 שהפכה ליחידה . 188 תפריט זה התבסס בעיקרו על פיגועי איכות באישים ובאמצעי לחימה בארצות ערב , קרובות ורחוקות
|
|