מלאכת מחשבת

עמוד:23

כשל בין השלב הראשון לשני , ומיעוטם בגלל כשל במעבר שבין השלב השני והשלישי . האסון התרחש כמעט תמיד משום שאלו שהשקיעו מאמץ כה רב באיסופו של החומר ובמלאכת ה״בריאה״ לא טרחו לתרגם את מה שהשיגו למלאכת ה״מרכבה״ של בניית התמונה הכוללת . מבצע “ ברברוסה״ - הפלישה הגרמנית לברית המועצות ביוני - 1941 הוא דוגמה מצוינת לכך . פתיחתם החלקית של הארכיונים הסובייטים במהלך שנות ה 90 גילתה כי מאות אזהרות מודיעיניות נחתו על שולחנו של יוזף סטאלין במהלך השנה שקדמה לפלישה , ובהן פירוט דקדקני מעשרות רבות של מקורות מוצלבים לא רק על התוכנית לפלישה אלא גם על סדרי הכוחות , על צירי ההתקדמות ואפילו על התאריך המדויק . מידע זה היה אומנם מהול גם בלא מעט ידיעות כוזבות שהופצו על ידי גופי מודיעין גרמניים , אך היכולת להבחין בין השניים הייתה בהחלט קיימת . מה״אדם החושב״ ל״אדם היוצר״ האדם נברא בצלם אלוקים . הוא נברא מהאדמה והפך ל״נפש חיה״ “) רוח ממללא״ כפי שמתרגם זאת לארמית אונקלוס . ( הוא הפך להיות בעל יכולת לדבר ולבטא את רצונותיו ואת מחשבותיו . יוצרו הפקיד בידיו את העולם כולו ועימו גם את הציווי : “ פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ ... ״ ( בראשית , ’א כ״ח . ( “ כלי העבודה״ המרכזי אשר הפקיד יוצר כול בידי יציר כפיו היה היכולת לחשוב , לנתח מידע ולפעול על פי המסקנות שיסיק ממנו . בעצם , כבר מבראשית למד האדם את מלאכת המודיעין . האדם יצא לדרך הארוכה של השליטה ביקום ושל כיבוש הארץ בדרך של ניסוי וטעייה . הוא למד להתבונן סביב במרחביה האינסופיים של הישות הנבראת ו״ליצור״ לאחר מבט מקיף בסביבתו ועיבוד זהיר של הנתונים הרלוונטיים עבורו את הכלים לשליטה ולהתמודדות . במינוח המקצועי , למד הוא בדרך הניסיון להבדיל בין ה״רעשים״ שמסביבו ובין ה״קולות״ ולשרטט בעזרתם תמונת מודיעין מקיפה וכוללת . בצורת פעולה זו חיקה האדם את מלאכתו של בוראו אשר יצר את עולמו מחומרי גלם ראשוניים ואחר כך עיצבו לרצונו . כך הפך ה״אדם החושב״ ( ההומו סאפיינס ) ל״אדם היוצר״ ( ההומו פרודנס . ( הרב שמשון רפאל הירש , ( 1873-1818 ) הוגה דעות , בלשן ופרשן אורתודוקסי מודרני , מכנה את התהליך הזה של מיון הפרטים הקטנים והרכבתם לתמונת מציאות כוללת אחת - “ עירום״ . הוא מנתח את משמעותו של המושג “ עירום״ המשמש כמוטיב חוזר בסיפורם של אדם וחווה : מהעירום המשותף של שניהם ( , ’ב כ״ה ) ועד לנחש העירום מכל חיית השדה . ה״עירום״ האנושי של אדם וחווה , מקורו שונה מה״ערום״ של הנחש . זה האחרון קרוב לדעתו למונח “ ערמומיות״ : לשורש ע . ר . מ יש עוד שתי הוראות נוספות : עורמה מצד אחד וערימה מאידך . קל להבין את הקשר בין שני המושגים האלה . הקבלה לכך תימצא במושגים “ תחבולה״ ו״חבל״ . האוחז בחבל קושר בו דברים או מושך אותם אליו . החבל עצמו עשוי חוטים חוטים שהם כשלעצמם דקים וחלשים . כל תחבולה היא צירוף של מעשים בודדים כדי לקרב למטרה רחוקה . גם למילה “ מחשבה״ יש משמעות של צירוף . מכאן הביטוי “ חשב האפוד״ שמשמעותו חגורת האפוד . כך הדבר גם ביחס לערימה : אין “ עורמה״ אלא בעצם “ ערימה״ - ה״עורמה״ היא ה״ערימה״ של גרגירי המחשבה שחודם מכוון לתחבולה . האדם הערמומי יעשה דברים רבים שאין איש שם לב אליהם . הגרגיר הבודד הוא חסר חשיבות , אך גרגירים רבים מצטרפים לערימה גדולה . השורש ע . ר . מ קרוב לא . ר . מ מזה ולשורש ח . ר . מ מזה . “ ערימה״ קרובה לכן ל״ארמון״ , בניין המתנשא אל על , ואילו “ עורמה״ קרובה גם ל״חרם״ - רשת הפרושה למלכודת , והיא עשויה קשרים קשרים . בדומה למעשה בראשית , ובדומה למלאכת הרכבתה של תמונת המודיעין או למלאכתו של אומן העמל על תמונת פסיפס גדולה המורכבת מאלפי אבנים קטנות וצבעוניות , הופכים הפרטים הקטנים והזניחים לתמונה אחת גדולה , ברורה מאוד ומרהיבת עין . הגרגיר חובר לחברו כדי להפוך ל״ערימה״ והערימה ל״ארמון״ , כפי שהסיב חובר לסיב שעימו והם הופכים את החבל הנכרך ל״תחבולה״ ואת הרשת , ה״חרם״ , למשהו עוטף כול עד חורמה . האל הכל יכול אכן נמצא בפרטים הקטנים . הוא נמצא לא רק בחלקים האלמנטריים של הגרעין , אלא בעצם בכל פיסה ופיסה של חומרי הגלם שמהם הוא יצק את עולמו בשבעת ימי הבריאה . האדם הוא זה שתפקידו לנסות להרכיב מפיסות המציאות הזו את התמונה הכוללת . כך יהפוך הוא לשותפו כביכול של הבורא במעשה בראשית . שותף במעשה המרכבה . מעשה הנמשך ללא הרף יום אחרי יום מאז שחרו של היום הראשון והמעניק לו את היכולת להתבונן , להבין , ליצור ולהתקדם הלאה . כך נוצרה הוויית הקיום האנושי , כך נוצרה דרכו של האדם בחיי היומיום . כך בדיוק מורכבת גם התמונה המודיעינית שעמה מתמודד כל קמ״ן או איש מחקר האמור לבנות עם אלפי הגרגירים הקטנים של ה״ידיעות״ את תמונות המודיעין הכוללת ולהצליח בהרבה עורמה לערום את הערימה ולהפוך אותה ל״ארמון״ של ידע והבנה בדבר כוונותיו של האויב . מאמר זה הוא פרק ראשון מתוך ספרו של המחבר על התובנות המודיעיניות על פי סדר פרשיות השבוע שבתורה , העתיד לראות אור . האדם למד בדרך הניסיון להבדיל בין ה״רעשים״ שמסביבו ובין ה״קולות״ ולשרטט בעזרתם תמונת מודיעין מקיפה וכוללת . בצורת פעולה זו חיקה האדם את מלאכתו של בוראו אשר יצר את עולמו מחומרי גלם ראשוניים ואחר כך עיצבו לרצונו האדם הוא זה שתפקידו לנסות להרכיב מפיסות המציאות הזו את התמונה הכוללת . כך יהפוך הוא לשותפו כביכול של הבורא במעשה בראשית . שותף במעשה המרכבה . מעשה הנמשך ללא הרף יום אחרי יום בדומה למעשה בראשית , ובדומה למלאכת הרכבתה של תמונת המודיעין או למלאכתו של אומן העמל על תמונת פסיפס גדולה המורכבת מאלפי אבנים קטנות וצבעוניות , הופכים הפרטים הקטנים והזניחים לתמונה אחת גדולה , ברורה מאוד ומרהיבת עין

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר