|
|
עמוד:20
האפשרות להתנגשות כוללת עם ערביי הארץ חייבה את ה"הגנה" להתכונן לקראתה . ארגון ה"הגנה" החל בשלהי מלחמת העולם השנייה לפתח כלים מודיעיניים משלו , בעיקר בתחום מודיעין השטח וההסתערבות . המידע שנאסף בתחום הערבי כלל שילוב של ידיעות שוטפות ומידע תשתיתי שרוכז , כאמור לעיל , ב"תיקי . "כפרים עולים לאוויר כלי מודיעיני נוסף שעמד לרשות ה"הגנה" ונוצל באינטנסיביות היה הסיור . סיורים קרקעיים , ולאחר מכן גם אוויריים , שימשו דרך עיקרית לאיסוף ידיעות על השטח . משנת 1942 הופעלו סיירי הפלמ"ח במשימות אלו . הסיירים תרמו לאימוני הפלוגות בכל הקשור לבחירת צירי תנועה ולהכנת מסעות ניווט . מאוחר יותר , ב , 1946 - החלה את דרכה גם יחידה טכנולוגית זעירה והיא יחידת צילומי אוויר , שפעלה ממטוסים קלים . צילומים אלכסוניים מגובה נמוך שולבו ב"תיקי הכפרים" ושימשו רבות להשגת מודיעין ליעדים שונים . בסוף 1944 החלה לפעול במפקדת ה"הגנה" מחלקת מודיעין שהחליפה את מחלקת הסיירות . פעילותה המצומצמת של המחלקה עסקה גם בהכשרת הקמ"נים והסיירים לעבודתם במרחבים השונים , באמצעות קורסים ייעודיים והנחייתם המקצועית על ידי חומר הדרכה שהפיצה . אחת מפעולות הסיור הצבאי הייעודי הייתה ביוזמתו של זרובבל ארבל ( צ’יפאב , ( שערך סיורים בשטח והפעיל כיתות סיור מיוחדות להכרת אובייקטים ולהכנת תיקים על כפרים כמו גם על מעבורות הירדן באזור קיבוצו בעמק בית שאן . ליל הגשרים במקביל לפעילות בשטח הוחל גם במאמץ של הדרכה . ב 1944 - התקיים לראשונה קורס ארצי למפקדי כיתות סיירים , ובעקבותיו נערכו קורסים נוספים . בסוף 1944 התקיים בשפיה גם קורס ראשון לקציני סיירות ומודיעין . בין חניכי הקורס היו קציני ש"י וקציני שדה . כולם עתידים למלא תפקידים מרכזיים במערך הפיקוד ובמערך המודיעין במלחמת העצמאות . במהלך הקורס , וכהכנה לקראת “ המלחמה , "שבדרך הוכנו תוכניות רבות ששימשו את הכוחות הלוחמים לאחר מכן . בוגריו של הקורס הראשון בשפיה כבר ידעו איך מכינים “ תיק מודיעין" ראוי לשמו , הכולל מרכיבים חיוניים של נתוני השטח . כיתות של סיירי הפלמ"ח ערכו סיורים מודיעיניים ראשונים לכפרים הערביים . במאי 1946 הוחלט להרחיב את הסיורים ולהביא ידיעות שישלימו את החומר הקיים ויאפשרו הכנת תיקי מטרות . הסיורים הקרקעיים התחדשו בהיקף נרחב והסתייעו גם בסיורי אוויר ואף בצילומי אוויר . בלילה שבין 16 ל 17 - ביוני 1946 פשטו יחידות הפלמ"ח על 11 גשרים שחיברו את ארץ ישראל עם שכנותיה . חלק מהיעדים שהותקפו נמצאו בעומק שטח האויב , ולכן נערכו בשבועות שקדמו לפעולה סיורים לאיסוף מודיעין על היעד ועל הדרכים אליו . במבט לאחור אפשר לומר שהקורסים וסיורי המודיעין לאיסוף מידע הניחו את היסודות למערך המודיעין בכלל ולמודיעין הקרבי בפרט . רבים מבוגרי הקורס תרגמו את היסודות הלכה למעשה במערך המודיעין בכלל ובמערך מודיעין השדה בחטיבות ובגדודים של צה"ל , עם הקמתם בראשית מלחמת העצמאות ובמהלכה ובשנים שלאחריה . המאמר מתבסס על חלקו הראשון של ספר האיסוף הקרבי , שנכתב על ידיי ושיצא בימים אלה לאור על ידי מפקדת קצין האיסוף הקרבי הראשי ( מקאס"ר . ( בספר ניסיתי לתאר את החוט המקשר בין האיסוף הקרבי לבין המאמצים לבנייה ולהפעלה של המודיעין הצבאי ב - שנות צה"ל ובשנים שעוד לפני הקמתו . התיאור מתבסס על ספרות מחקר ( כולל שבעת הכרכים של מחקרי פרופ’ יואב גלבר ) שהתפרסמה בעבר , על ספרים , מאמרים , רשימות באינטרנט , ראיונות וחומר ארכיוני של המפקדות ושל יחידות המערך . האפשרות להתנגשות כוללת עם ערביי הארץ חייבה את ה"הגנה" להתכונן לקראתה . ארגון ה"הגנה" החל בשלהי מלחמת העולם השנייה לפתח כלים מודיעיניים משלו , בעיקר בתחום מודיעין השטח וההסתערבות בלילה שבין 16 ל 17 - ביוני 1946 פשטו יחידות הפלמ"ח על 11 גשרים שחיברו את ארץ ישראל עם שכנותיה . חלק מהיעדים שהותקפו נמצאו בעומק שטח האויב , ולכן נערכו בשבועות שקדמו לפעולה סיורים לאיסוף מודיעין על היעד ועל הדרכים אליו ליל הגשרים . גשר אלנבי לאחר הפיצוץ . לקראת המתקפה נערכו סיורים לאיסוף מודיעין על היעד
|
|