|
|
עמוד:18
המודיעין הקרבי ימי ההתהוות איסוף מודיעין בשדה הקרב תמיד היה חלק ממשימותיהן של היחידות בחזית . עוד לפני קום המדינה הפעיל היישוב היהודי בארץ ישראל סוכנים , סיירים ומסתערבים שאספו מידע חיוני כדי לשים קץ לשלטון התורכי בארץ , להתמודד עם אלימות ערבית או להגן על מפעל ההעפלה מפני הבריטים - המודיעין הקרבי סייע במימוש המטרות הללו ושימש בסיס לבנייה ולהפעלה של המודיעין הצבאי של צה"ל דני אשר ד"ר , תא"ל ( asherdm @ netvision . net . il ;( ’מיל חיל האיסוף הקרבי הוא הצעיר בחילות הלוחמים בזרוע היבשה . החיל אחראי לאיסוף מודיעין בשדה הקרב ולהעברתו המהירה של המידע שנרכש למערכי המודיעין , למפקדים , לכוחות המתמרנים ולגופי האש . תוצריו אמורים לשמש הנדבך הבסיסי של מערך המודיעין הצבאי כ"צופה לפני . "המחנה פעילותו משלבת פעילות מבצעית בשטח בצורות שונות . חיל האיסוף הקרבי נותר קשור בטבורו למערכי המודיעין האחרים . מורשתו שזורה במורשת המודיעין הצבאי לפני קום המדינה . מערכי האיסוף הקרבי היו משולבים כל העת ביחידות המתמרנות בחזית הכוח , וככאלה , הם פעלו כחלק ממערך מודיעין השדה או בשמו האחר - המודיעין הקרבי . ניסיונות ראשונים זכות הראשונים לפעילות מודיעינית מאורגנת ביישוב היהודי בארץ ישראל שמורה לאנשי ניל"י . אלה בנו רשת ריגול שהעבירה לבריטים ידיעות על הארץ ועל הצבא התורכי החונה בה . התורכים חשפו את פעילות ניל"י בסתיו , 1917 מרבית אנשיה נעצרו , וחלקם הוצאו להורג . באפריל 1920 הפתיעו את היישוב מהומות שפרצו בירושלים ועוררו חשש מפני התפרצות חריפה יותר . עם התארגנותה של ה"הגנה" בירושלים בעקבות המאורעות עלו הצעות להקמת מערך לאיסוף ולהפצה של מודיעין בעיר . גופים שונים ביישוב היהודי המשיכו לאסוף באקראי מודיעין בלא שיטה וללא הכוונה . זמן מה לפני פרוץ מאורעות תרפ"ט ( 1929 ) התחדשה ביישוב ההתעניינות בנושא הערבים . המידע הגיע ברובו באמצעות סוכנים . "מרגלים"ו לאחר המאורעות הופעלו גם קבוצות של סיירים יהודים , שפעלו באזורים המסחריים של ירושלים , הגנו על הסוחרים ועל לקוחותיהם ואספו מידע . ב 19 - באפריל 1936 תקף המון ערבי ביפו עוברי אורח יהודים . הניצוץ התלקח ובתוך שבוע התפתח למרי מקיף ומאורגן בכל רחבי הארץ . " המרד , "הערבי שנמשך עד , 1939 נתן תנופה ניכרת להתארגנותה של מערכת שתענה על צורכי המודיעין של היישוב היהודי . מלבד רשתות הסוכנים , כללה פעילות האיסוף במגזר הערבי גם מבצעים שנועדו להשיג מידע . אלה התרכזו בהפעלת מסתערבים בשטח הערבי , בגיוס משתפי פעולה ובארגון נפגעי הטרור הפנים - ערבי בכפרים . תיקי הכפרים גם כשפרצה מלחמת העולם המשיך היישוב לחשוש מפני התחדשות המרד הערבי . האיום הביא ביוני 1940 את ארגון ה"הגנה" להקים שירות ידיעות ארצי ( ש"י . ( כבר בראשיתו הטיל עזרא דנין על מגויסיו להכין סקירות על יישובים ערביים . סקירות ראשונות הגיעו כבר באוגוסט . 1940 בסקירות נכללו גם תיאורים של פעילות הכפר במאורעות , שמות אנשי כנופיות בני הכפר , מוסדות ציבור , ממלאי תפקידים וכן מספר מכשירי הטלפון והרדיו שבכל כפר . סקירות אלה - שנקראו בהמשך “ תיקי כפרים" - סיפקו נתונים בסיסיים , בעיקר על מספר הגברים אוחזי הנשק וכן על האמל"ח שברשותם . כל תיק כזה כלל שני חלקים : הראשון קבוע , מבוסס על סקירת יסוד על הכפר , והשני שוטף , ובו רוכזו כל הידיעות המתייחסות לאותו יישוב . בשמונה שנות הפרויקט הוכנו לפחות 1 , 000 סקירות שבהן תועדו כ 770 - יישובים ערביים , מהם כ 750 - כפרים ( מתוך 900-800 כפרים שהיו בארץ ישראל ) והיתר ערים ועיירות . הסקירות נשלחו כולן למרכז הש"י הערבי . קציני הש"י במרחבים הפיקודיים של ה"הגנה" החזיקו בעותקים של סקירות על אודות הכפרים במרחבם . בליל 8-7 ביוני 1941 פלש הצבא הבריטי לסוריה וללבנון . המודיעין הבריטי החליט לצרף לכוחות הפולשים , כמורי דרך , את אנשי הפלמ"ח שנוסד זמן קצר קודם לכן . יגאל אלון ומשה דיין הובילו את הטורים שחדרו ללבנון בבקאע ובציר החוף . משימתם הייתה להוביל כסיירים את הגייסות , לפוצץ גשרים ולנתק את קווי " המרד הערבי" נתן תנופה ניכרת להתארגנותה של מערכת שתענה על צורכי המודיעין של היישוב היהודי . מלבד רשתות הסוכנים , כללה פעילות האיסוף במגזר הערבי גם מבצעים שנועדו להשיג מידע סקירות ראשונות על יישובים ערביים הגיעו כבר באוגוסט . 1940 בסקירות נכללו גם תיאורים של פעילות הכפר במאורעות , שמות אנשי כנופיות בני הכפר , מוסדות ציבור , ממלאי תפקידים וכן מספר מכשירי הטלפון והרדיו שבכל כפר
|
|