40 שנה לדו"ח קופל - בעקבות רצח הספורטאים

עמוד:17

בוועדת חוץ וביטחון - הראשון להצגת דו"ח קופל , ב 9 - באוקטובר , 1972 והשני בנושא המלחמה בטרור באופן כללי ב 3 - בנובמבר . 1972 “ לא בלב קל" ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה דיון מיוחד בדו"ח קופל יחד עם ראש הממשלה גולדה מאיר . אנשים כמו חיים לנדאו , בנימין הלוי , יעקב חזן , מאיר יערי , יצחק רפאל והיו"ר חיים צדוק השתתפו בדיון . כלפי ראש הממשלה הועלו שתי טענות עיקריות : מדוע לא קיבלו חברי הוועדה גם את העדויות , ומה בדבר הצורך לבצע שידוד מערכות בכל נושא המלחמה בטרור . היה זה דיון מעניין , ומן הראוי להביא את דברי ראש הממשלה בסוף הדיון כאשר התייחסה לפיטורי אנשי השב"כ ( באותה עת בגרמניה לא פיטרו אף אחד בשל המחדלים : ( ... “ כואב על כל אחד ( מהמפוטרים ) ( ... ) אין דומה להם במסירות ובהקרבה , גם אנשי המוסד גם אנשי הש . ב . אפשר לספר עליהם סיפורים שממש לא ייאמנו . ( ... ) המשימות המוטלות על אנשים הן מעבר לכל דמיון . והרי הם עושים את עבודתם בהתנדבות . אלה הם אנשים ששירתו בצה"ל ומילאו את חובתם למדינה . ובארץ לא שורר מצב שאי - אפשר להשיג תעסוקה אחרת ( ... ) “ לא בלב קל הגענו למסקנה זו . אבל זה שירות שהעם סומך עליו . אולי הוא סומך עליו יותר מדי ; הם אינם יכולים לתת מה שהעם רוצה שייתנו . אסור שבשירות כזה - בדומה לצה"ל - תהיה רשלנות . אסור שתהיה פה איזו פרצה . יכולתי להחליט לפטר את האנשים האלה ולהביאם בפני בית דין משמעתי . אני בחרתי בדרך שבה אני מבקשת מהם להתפטר לפני כן . עוזבים את השירות ארבעה אנשים ותיקים , המכהנים בתפקידים חשובים . אני ברצון אעשה הכול כדי לאפשר להם להיקלט בעבודה . "אחרת “ הרובד התחבולתי" ב 3 - בנובמבר התייצבה ראש הממשלה בפני ועדת חוץ וביטחון לדיון בנושא הלחימה בטרור . הפעם השתתפו בישיבה גם חברי כנסת נוספים ( שלא היו בדיון על דו"ח קופל ) כמו מנחם בגין , לובה אליאב ואחרים . הדיון הזה עסק בלב הבעיה - הרגשת הנכאים שנוצרה בציבור לאחר הרצח במינכן , שחרור המחבלים והשמועות על דו"ח קופל . הועלו הצעות מהצעות שונות לגבי מה על הממשלה לעשות . הייתה הרגשה נוראית של כישלון גורף בתחום הלחימה בטרור כפי שנראה מאירועי הפיגוע בנמל התעופה לוד וטבח מינכן . חבר הכנסת בגין אף בא עם תוכנית מסודרת שנשענה על ניסיונו בנושא עוד מתקופת היותו מפקד האצ"ל . הוא דיבר באופן עקרוני על הצורך להתמודד כנגד הטרור בשלושה רבדים : ברובד המדיני , ברובד המבצעי וברובד התחבולתי . בזה האחרון הוא טען כי זהו תחום חשאי שלצבא אין יכולת בו ואסור לו לעסוק בו . לדבריו יש להקים יחידה מיוחדת ללחימה בטרור , יחידה 102 ( כממשיכה ליחידה 101 המפורסמת של אריאל שרון ) שתילחם במחבלים בכל מקום בעולם באופן חשאי וביוזמה מתמדת תוך הפעלת כל תחבולה שתעלה על הדעת . הוא אף ציין שמות של אנשים אשר לדעתו יכולים להקים יחידה כזו ולפעול בשורותיה . בתגובה לדברים אלו מצאה לנכון ראש הממשלה להתייחס לנושא בדברים שמהם אנו יכולים ללמוד על המפנה שעברה הרשות המבצעת בתחום הלחימה בטרור : “ נאמר כאן , וזה נכון , שיש כבר שגרירויות ערביות במקומות שונים שאנשיהן די עצבניים . הם רצים לשירותי הביטחון ולשרי החוץ ומבקשים הגנה . האם זה יפסיק את הטרור ? אינני יודעת . אינני אומרת שלא צריך לנסות . אבל , לצערי הרב , אינני רואה לנגד עיניי אף מדינה אחת בעולם שתסכים להיכנס איתנו להסכם בילטרלי בקשר לטרור . לו חשבתי שזה אפשרי - ימי המשיח היו באים . המדינות אינן רוצות בכך בשום פנים ואופן . יש מדינות שהיחסים עם השירותים יותר אינטימיים ממה שהממשלות רוצות - ותודה לאל שזה לא המצב אצלנו . על המעט שיש לנו - שלפעמים איננו כל כך מעט - יש לשמור בשבע עיניים . “ חבר הכנסת בגין הזכיר כאן את הקמתה של יחידה מיוחדת למלחמה בטרור - בתוך המוסד יש יחידה כזאת . אינני פוסלת אף אחד מהאנשים שהזכיר מר בגין , אבל המצב איננו כזה שהלוח חלק וצריך לבנות את הכול מחדש . איש לא אמר כאן שבזמן קצר אפשר לחסל את הנגע של ארגוני החבלה . צדק חבר הכנסת אליאב באומרו : לו חתמנו היום הסכמי שלום ולא קיבלנו את הסעיף בדבר החזרת הזכויות הלגיטימיות לעם הפלסטיני על מולדתו , זאת אומרת שאנו נקפוץ הימה - הטרור היה נמשך גם אז . קודם כול , לטרור יש מומנטום משלו . מאחר שאינני מתארת לי שמישהו במדינה , מחוץ לרק"ח , יהיה מוכן לחתום על הסכם כזה , שפירושו לחתום על חיסול מדינת ישראל - הטרור יימשך . אינני אפילו בטוחה - ויסלחו לי המדינות הערביות - אם אחרי שיחתמו איתנו הסכם והטרור יימשך , הן לא ידברו בשבחו , מתוך רצון או מתוך . "פחד נקודת מפנה במשך שנים רבות ביקשו המשפחות השכולות של חללי אולימפיאדת מינכן לחשוף את דו"ח קופל לציבור הרחב . חלקן טענו כי היה מידע מודיעיני שהרשויות לא התייחסו אליו וכי נעשו מחדלים שבהם שירותי הביטחון של ישראל היו מעורבים , הן באבטחה והן בניסיון החילוץ הכושל . חשיפת המסמכים אשר נעשתה עתה , 40 שנה לאחר האירוע , מספקת מענה לטענות ולשאלות שנשאלו לאמור : לא הייתה התרעה מודיעינית בקשר לפיגוע זה . ישראל לא הייתה מעורבת במחדלי האבטחה במינכן ובניסיון החילוץ הכושל , אף שראש המוסד צבי זמיר נסע למינכן . האחראים הישראלים נאלצו להתפטר מתפקידיהם בשב"כ ובמשרד החוץ . והחשוב מכול , האירוע הפך לנקודת מפנה הן בהיערכות לאבטחה בחו"ל והן לפתיחת מתקפה נגד המחבלים בזירות מספר . הדיון בוועדת חוץ וביטחון בנושא הלחימה בטרור עסק בלב הבעיה - הרגשת הנכאים שנוצרה בציבור לאחר הרצח במינכן , שחרור המחבלים והשמועות על דו"ח קופל . הועלו הצעות מהצעות שונות לגבי מה על הממשלה לעשות . הייתה הרגשה נוראית של כישלון גורף בתחום הלחימה בטרור חשיפת המסמכים אשר נעשתה עתה , 40 שנה לאחר האירוע , מספקת מענה לטענות ולשאלות שנשאלו לאמור : לא הייתה התרעה מודיעינית בקשר לפיגוע זה . ישראל לא הייתה מעורבת במחדלי האבטחה במינכן ובניסיון החילוץ הכושל

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר