|
|
עמוד:12
אחד משני מרכיביו - יש בו משום זיוף המציאות . הפתרון אינו נעוץ בבחירת אחת משתי האפשרויות , אלא בקבלת שתיהן גם יחד , מתוך הבנה שמתח אין פירושו סתירה . יש צורך לעיין מחדש ביצירות של ההגות היהודית ולחפש אחרי הדגמים השונים באמצעותם ניתן לחבר את הקצוות . דגמים אלה מייצגים השקפות שונות , שאת מקורותיהן ניתן למצוא כבר בטקסטים התלמודיים עצמם , אשר שימשו בסיס לכל ההגות המאוחרת . כדי להיכנס לעולמם של חז " ל נעמיד לפנינו שני טקסטים : [ א ] מעשה ברבי יוסי בן דורמסקית שהלך להקביל פני רבי אל [ י ] עזר בלוד . אמר לו : מה חידוש היה בבית המדרש היוכו ? אמר ליה : נמנו וגמרו , עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית . אמר לו : יוסי , פשוט ידיך וקבל עיניך ; פשט ידיו וקבל עיניו . בכה רבי אל [ י ] עזר ואמר : סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם . אמר לו : לך אמור להם , אל תחושו למניינכם , כך מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי , ששמע מרבו ורבו מרבו הלכתא למשה מסיני - עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית . מה טעם ? הרבה כרכים כבשו עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל , מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא , והניחום כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית ( בבלי חגיגה ג ע"ב . ( [ ב ] תנו רבנן : מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר ( בן ) חסמא שהלכו להקביל פני רבי יהושע בפקיעין . אמר להם : מה חידוש היה בבית המדרש היום ? אמרו לו : תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין . אמר להם : אף על פי כן , אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש . שבת של מי הייתה - שבת של רבי אלעזר בן עזריה הייתה ; ובמה הייתה הגדה היום ? אמרו לו : בפרשת הקהל ; ומה דרש בה ? 'דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד ' ( קהלת י " ב , יא ) - למה נמשלו דברי תורה לדרבן ? לומר לך , מה דרבן זה מכוון את הפרה לתלמיה להוציא חיים לעולם , אף דברי תורה מכוונין את לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים . אי מה דרבן זה מטלטל אף דברי תורה מטלטלין ? תלמוד לומר : 'משמרות ;' אי מה מסמר זה חסר ולא יתר אף דברי תורה חסרין ולא יתרץ ? תלמוד לומר . , 'נטועים' מה נטיעה זו פרה ורבה אף דברי תורה פרין ורבין . 'בעלי אספות' - אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה , הללו מטמאין והללו מטהרין , הללו אוסרין והללו מתירין , הללו פוסלין והללו מכשירין . שמא יאמר אדם , היאך אני למד תורה מעתה ? תלמוד לומר : ' נתנו מרועה אחד ' - אל אחד נתנן , פרנס אחד אמרן , מפי אדון כל המעשים ברוך שם עמ ' 375 ואילך . ( בתשובתו טוען רס '' ג , שהמסורת קדמה ללימוד המידות , וחז '' ל לא רשמו את י " ג המידות האלה מפני שמהן למדו , אלא מפני שמצאו , שההלכות שבידיהם מתאימות לי " ג מידות אלה . רס " ג השווה את פעולת החכמים לפעולת המדקדקים , שבונים את עמדתם על בסיס השפה הקיימת לפני פעולתם ; מפעלם אינו חידוש אבסולוטי אלא תוצאה של התבוננות בלשון שנמסרה מדור לדור . ועיין סורא ב תשט " ו-ט " ז , עמ ' 324 הע' , 36 בלידשטיין שם עמ ' 14 הע ' וו .
|
|