מבוא

עמוד:9

מבוא עגנון נולד על פרשת דרכים כפולה : הוא נולד לתוך מהפכה היסטורית לאומית , לתוך המעבר מקיום יהודי מסורתי , בנוסחו המזרח אירופי , אל לאומיות חילונית , המכוונת לבניין בית לאומי בארץ ישראל , והוא נולד לתוך תמורה גדולה בתרבות המערב - מרומנטיקה מכאן , ומרציונליזם נוסח המאה התשע עשרה מכאן , אל המודרניזם . שתי המהפכות הגדולות הללו עומדות , במובנים רבים ושונים , הן בתשתית יצירתו והן בתשתית מחשבתו , מחשבת האמן , על משמעותו של מעשה היצירה הספרותי . הספר הזה הוא פרי של קריאה מתמשכת ביצירות עגנון . בשנים האחרונות התחוור לי שהנושא שמעניין אותי יותר מכול ביצירת עגנון , שנראה בעיני מרכזי וחשוב , הוא מחשבתו של עגנון על מעשה היצירה . בלב כתיבתו , בלב הקורפוס הגדול של הסיפורים והרומנים , עומדת המחשבה המתמידה והמורכבת על מקורה , מהותה ותפקידה של היצירה . מחשבה זו איננה עשויה מקשה אחת ; היצירות השונות מציגות חלקים , היבטים והתפתחויות שונות שלה , והיא משתנה ומתפתחת במשך יותר מחמישים שנות כתיבתו של עגנון . מקורם של השינויים הוא קודם כול ביוגרפי . מחשבת הסופר הצעיר והמתחיל על מעשה האמנות כפי שהיא מגולמת , למשל , ב"עגונות" וב"בארה של מרים" ( הנוסח הראשון של " אגדת , ( "הסופר שראו אור בעשור הראשון של המאה - שונה כמובן ממחשבת הסופר המבוגר והמנוסה , ושתיהן גם יחד שונות ממחשבת הסופר עטור התהילה בערוב ימיו . ואולם , השינוי הביוגרפי שזור ללא הפרד בשינוי ההיסטורי . במשך עשרות שנות כתיבה , לא רק שהכותב עצמו משתנה כאדם וכאמן , גם העולם הלאומי והתרבותי שבתוכו הוא חי עובר תמורות עמוקות ומהפכות . במובן זה , היצירה הארס פואטית של עגנון פורשת עדות מרתקת להתמודדות רגשית , אינטלקטואלית ואסתטית של אמן ענק , אמן החוזר ומפרש לעצמו שוב ושוב

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא