|
|
עמוד:10
IJ TTIJID הלקסיקון של החיים מציג מגוון רחב של שפות משנה לא פורמליות שהתפתחו בחברה הישראלית . שפת משנה מתאפיינת באוצר מילים וביטויים המיוחדים לאוכלוסייה מסוימת או לתחום מסוים . שפת משנה לא פורמאלית מציגה את המילים והביטויים המשמשים את התחום בחיי היומיום אך אינם מהווים בדרך כלל את המפרט הרשמי והתקין של התחום . צבא ההגנה לישראל פיתח מערך לשוני רחב ומקיף , וקבע שם לכל פרט ופרט במערכים שלו . אלה מתועדים בפירוט רב במילונים לענייני צבא וביטחון , מתת מקלע ועד חטיבת שריון . לצד אלה יצר הפולקלור החיילי שפה מיוחדת , שיש קוראים לה סלנג צבאי , והיא השפה המובאת בלקסיקון . הגבול בין הרשמי ללא רשמי אינו תמיד מובהק . בתחום הביגוד , למשל , קיים מינוח רשמי המקיף את כל פריטי הלבוש וההנעלה , כגון מכנסי גווארדין או נעלי ספורט . לצידו התפתח אוצר מילים וביטויים לא רשמי , המכיל כינויים ושמות רבים . חלקם סלנג מובהק כגון מכנסי זלמן ונעלי גיבורים , ואחרים זלגו אל השפה הרשמית כגון גוזייה ונעלי פלטפורמה . אלה ואלה מובאים בלקסיקון בפרק הקרוי הסטייליסטים , המכיל גם תת פרק לענייני עיצוב שיער , ותת פרק לענייני טיפוח וקוסמטיקה . כנגד שפות המשנה ניצבת , גם אם אינה ניתנת תמיד לתיחום מובהק , השפה המרכזית , שהיא העברית הכתובה והמדוברת המשותפת לכלל האוכלוסייה . למשל , העברית על כל משלביה מוכרת היטב לבני הקהילות החרדיות . ואולם , מונחים רבים מאוד המשמשים את החברה החרדית , כגון מלגים או מבהיל על הרעיון אינם מוכנים למי שאינו אדם דתי , ומוכרים באופן חלקי בלבד לאנשי הציונות הדתית . אנשי רדיו מדברים ביניהם בשפה המובנת לכול ומשדרים בה , אך בנושאים הקשורים לעבודתם הם משתמשים בשפה מקצועית עשירה , שאינה מוכרת לכלל האוכלוסייה , ומוכרת באופן חלקי בלבד לאנשים העובדים באמצעי תקשורת אחרים . כך גם השפה המיוחדת של עבריינים בישראל מוכרת או נמצאת בשימושם של עבריינים בלבד , ומבליטה את הבידול בינם לבין כלל האוכלוסייה . המצב שונה במידת מה בשפות המייחדות תחומי חיים . תחום הביגוד , למשל , מוכר בחלקו הגדול גם לציבור רחב של צרכני לבוש , ומהווה בסיס לתקשורת בינו לבין העוסקים בתחום . כך גם בתחומי הבריאות , הרכב , הבידור ועוד . המצב דומה
|
|