הפתעת מלחמת יום הכיפורים - ראייה רחבה

עמוד:45

לזכור שאנו מצויים בתחילת שנות 70-ה של המאה שעברה . בין שתי מעצמות-העל , ארה"ב ובריה"מ , שורר " . "דטאנט מקורו במאזן ההרתעה הגרעיני שהתהווה בין שתי המעצמות . מאזן זה הוסבר בדרכים שונות , וההסבר העממי הקולע היה זה : שתי מכוניות מלאות בחומרי נפץ מסוכנים נוסעות במהירות זו מול זו . האם תהיה התנגשות ? לא ! מכיוון ששני הנהגים יודעים בוודאות כי שתי המכוניות מלאות בחומרי נפץ , ואם תהיה התנגשות , הרי שניהם ייהרגו בוודאות גמורה . הם לא ירצו להיהרג , ולכן יימנעו מהתנגשות . ככה גם חשבו אצלנו במונחי ההרתעה הגרעינית : צה"ל הוא כמו משאית דוהרת גדולה עמוסה חומרי נפץ , ומולו נוסע סאדאת , טוסטוס קטן . הוא יודע שאם הוא יתנגש בנו , הוא יימחץ וייקרע לחתיכות , ולנו רק ייגרמו כמה שריטות במשאית . לכן ברור שהוא לא ירצה להתנגש בנו . אם אנחנו היינו במקומו , זה מה שהיינו עושים ! כאן שורש הטעות , ואבי כל חטאת . צמרת הביטחון ( ועמה תמיד הדרג המדיני : ( האמינה בהרתעה וניסתה לכפות את החשיבה ההגיונית שלה ואת שיקוליה האסטרטגיים על סאדאת . המודיעין עשה זאת בהערכותיו , והצמרת הביטחונית עשתה זאת בכל עיצוב תפיסת הביטחון של עם ישראל . היא שכחה כליל כי סאדאת אמר לנו כמה פעמים שהוא מוכן להקריב מיליון חיילים בחציית התעלה , כי כנראה הוא חשב שצה"ל לא מספיק חזק . עובדה שהוא היה מוכן להתנגש ! היא שכחה שבינה החזקה לבין סאדאת החלש ישנה א-סימטריה בחשיבה ובתפיסת ההתמודדות הצבאית : בשביל סאדאת המלחמה הייתה רק פרוזדור לזירת התמודדות אחרת והיא הזירה המדינית , שם הוא קיווה לנצח את מדינת ישראל . היא שכחה שאין רק הפסד או ניצחון . ישנם מצבים שבהם שני הצדדים יכולים להפסיד וגם לנצח . יכולים לנצח בשדה הקרב ולהפסיד בשדה המדיני / אסטרטגי . היא שכחה שהרתעה מביאה להתעצמות האויב , לשינוי האסטרטגיה שלו , לחיפוש נקודות תורפה אצל הצד החזק . כי להבדיל מהרתעה גרעינית , ההרתעה הקונבנציונלית היא דינמית ובשום אופן לא סטטית . וזה מה שסאדאת עשה : שינה את התוכנית המבצעית ( לא כיבוש מרבית סיני , אלא רק רצועה צרה ממזרח לתעלה ) ומצא את נקודות התורפה שלנו ( ובראשן האבידות . ( וכמובן היא ( והמודיעין ) שכחו שישנו מנהיג / בן אדם שקוראים לו סאדאת , והוא מלא תסכול והשפלה והוא שרוי במצוקה איומה . ובמצבים כאלו נכונה האמרה "טוב מותי . "מחיי והגורם האחרון , ולא הפחות בחשיבתו : הצמרת חשבה שיש לנו טנקים ומפקדים הכי טובים שאפשר , וכאשר השריון ידהר קדימה , דבר לא יעצור אותו . אז בשביל מה צריך בכלל חי"ר ? בשביל מה צריך בכלל ארטילריה ומרגמות ? הצמרת חשבה שצה"ל כל כך חזק ושמשאבינו הכלכליים כל כך אדירים , שגם אם סאדאת ייצא למלחמה , בניגוד לכל ההיגיון שלנו , ובניגוד למה שהמודיעין מספר לנו כל הזמן , הרי שהצבא הסדיר יוכל לבלום אותו , גם בלי לגייס את אוגדות המילואים . כאשר המילואים המגויסים יגיעו לחזית , צה"ל יעבור להתקפת הנגד הגדולה . דעתי היא כי אחת הטרגדיות הגדולות היא העובדה שראש אמ"ן , אלוף אלי זעירא , היה קודם כול ומעל לכול מפקד צבאי , עם כובע צנחנים , שהיה בשר מבשרה של צמרת המפקדים של צה"ל . הוא היה הרבה פחות ראש אמ"ן ויותר מפקד / גנרל . עם ישראל מדובר כמובן בהכללה , אך הכוונה היא לכל האליטות של מדינת ישראל בכל התחומים : מהביטחוני-מדיני , דרך הכלכלי , תקשורתי , אקדמי , משפטי , אמנותי ועוד ( עם חריגים פה ושם , מדרך הטבע . ( מאז מלחמת ששת הימים הלכה והתפתחה והשתרשה לה " הקונספציה הגדולה" ( להבדיל מהקונספציה המודיעינית הצרה , ( או הפרדיגמה הלאומית הגדולה , והיא זאת : אנחנו חברה עליונה באזור שלנו ; אנחנו חברה עם תרבות מערבית העולה עשרת מונים על התרבות המזרחית הערבית ; הערבים הם חברה נחותה , חסרת מרכיבי דינמיות , יצירתיות ופתיחות ; צה"ל הוא חזק , והצבאות הערבים חלשים ; לתכנן ולבצע צליחה רבתי בתעלת סואץ זה מבצע צבאי כל כך מסובך ומורכב , שזה לא בשביל הערבים ; הערבים הם כמו ציפורים על גג של פח . זרוק אבן קטנה על הפח , והציפורים יתעופפו בבעתה . זאת הקונספציה הגדולה האמיתית . אם הקונספציה המודיעינית נולדה מתוך קריאת מסמכים מצריים מהימנים , הרי הקונספציה הגדולה נולדה מתוך שלל אירועים וחומרים : שירים , ספרי מלחמה , תקשורת , נאומים , הקשר הגדול שהתלקח עם יהדות העולם , ה"מתנדבים והמתנדבות" שבאו לקיבוצים מכל קצווי תבל , ובעיקר מסקנדינביה , ההערצה לישראל בעולם . פרדיגמה של " עם נבחר . "עליון ודרך הפרדיגמה הזאת עם ישראל התבונן על המציאות והתאים אותה למה שיש בראש שלו . הקונספציה הקטנה והקונספציה הגדולה ( ושתיהן דרות בכפיפה אחת , כי המודיעין חי בתוך עמו ) התנפצו ברעם אדיר מהשעה 13 : 50 בצהרי 6 באוקטובר ועד לליל 7-6 באוקטובר ( וישנם האומרים שההתנפצות באה 9-ב באוקטובר עם כישלון התקפת הנגד בחזית הדרום . ( מילה לסיום בדרך כלל קונספציות גדולות נשברות ומתרסקות בהדרגה , כאשר בהדרגה מתגבשות קונספציות חדשות . במלחמת יום הכיפורים זה היה פתאומי , כברק , ולכן נוצר מיד משבר במישור הצבאי והביטחוני . היו כאלו שלא יצאו מהמשבר . במישור האזרחי המשבר בא מאוחר יותר , קיבל ממד פוליטי בבחירות , 1977 והשלכותיו קיימות עד ימינו אנו . אחת הטרגדיות הגדולות היא העובדה שראש אמ"ן , אלוף אלי זעירא , היה קודם כול ומעל לכול מפקד צבאי , עם כובע צנחנים , שהיה בשר מבשרה של צמרת המפקדים של צה"ל . הוא היה הרבה פחות ראש אמ"ן ויותר מפקד / גנרל אלוף אלי זעירא

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר